דף האיגוד מס' 18 – יום העצמאות תש"ע
תפקידנו לשמור על מדינת ישראל
אפריל 2010
יום העצמאות ה- 62 למדינה אותו אנו חוגגים השבוע ויום הזיכרון הקודם לו, מזכירים לכל אחת מאיתנו כי מדינת ישראל נולדה בכאב עצום, בהקרבה אין קץ, במלחמה עקובת דם.
זה הזמן לזכור כי עצמאות וחופש אינם מובנים מאליהם ועלינו לשמור עליהם כעל בבת עינינו.
לשמור על ישראל חופשית ועצמאית זה לא רק לשמור על גבולותיה מפני אויבים וטרוריסטים הקמים לכלותנו. זה לא רק לפתח טילים כנגד הצורר העכשווי באיראן המאיים השכם וערב לחסלנו.
לשמור על המדינה זה לשמור על היותה דמוקרטית, שוויונית, הומאנית. מדינה בה לכל אדם זכויות שוות על פי חוק, הזדמנות שווה להתקדם ולהתפתח.
לשמור על ישראל זה התפקיד שלנו, חברות המועצה, כנבחרות הציבור. כל אחת ביישובה וביחד בכל המדינה. אנחנו חברות מועצה, יחד עם חברי המועצה, מהווים את הבסיס הדמוקרטי, השלטוני, המקומי, שהוא חשוב ומשמעותי לא פחות מזה המכהן בכנסת ובממשלה. זהו תפקיד מחייב ואחראי. אנחנו אלו שנמצאים בקשר ישיר עם הציבור בישראל, קשובים לצרכיו ומשפיעים על הליכותיו.
לצערנו, ביום הולדתה ה – 62 של מדינת ישראל אנו עדים להסתאבות חמורה ומסוכנת של גורמים שלטוניים. ראש ממשלה חשוד במעשי שחיתות חמורים ביותר, ראש עיר מובל למעצר, נשיא מואשם בעבירות מין, שר אוצר מכלה ימיו בבית הכלא והרשימה ארוכה ומעציבה.
השחיתות כמוה כמחלת הסרטן הנוראה. היא מתפשטת בכל הגוף ומכלה אותו אלא אם עוצרים אותה בזמן.
היום, בשנת ה- 62 למדינה, זהו התפקיד החשוב ביותר להצלת המדינה העצמאית, זה תפקידנו.
עלינו המנהיגות המקומית לעצור את השחיתות בטרם ייכלה הגוף כולו.
אנחנו חברות המועצה קיבלנו מנדט מתושבי המדינה לשמור עליה. לבחון בשבע עיניים כיצד מתקבלות החלטות ברשות בה אנו מכהנות. לשמור על הקופה הציבורית שתשמש את כלל הציבור על פי אמות מידה מוסריות ותקניות. להגן על כל אחד ואחת שיקבלו שרות ויחס הוגן ושוויוני מהרשות המקומית. שלא תהיה הטיית מכרז, שלא תהיה העדפת מקורבים בחלוקת משרות, שלא ייבנה בית בחריגות מתוכנית המתאר, שחלוקת המשאבים של הרשות תהיה לכלל הציבור על פי קריטריונים דמוקרטיים והוגנים.
כל אחת מאיתנו, בין אם היא בקואליציה ובין אם היא באופוזיציה, בהיותה מנהיגה מקומית מוטלת עליה החובה לשמש דוגמא אישית ולבצע את תפקידה במקצועיות באחריות ובמסירות. לשאול שאלות, לברר, לחקור, להתעקש לקבל תשובות. זוהי משמעות שמירת המדינה ביום הולדתה ה-62.
מצ"ב מאמר בנושא השחיתות השלטונית המקומית ודרכים למיגורה, המאמר פורסם בעיתון מעריב השבוע.
חג עצמאות שמח
מלי פולישוק-בלוך, יו"ר איגוד נבחרות הציבור
חברות ההנהלה : אביבה מנצור, עו"ד סימה פרי, ישראלה רוזן, עו"ד שלי עמרמי,
ד"ר עדית דיאמנט ,נאווה גלעד , אורנה דקל, לאה פדידה, ברכת לוי – קלימשטיין, סיגל שיינמן
מאמר לעיתון מעריב פורסם
ביום 14.4.2010
השחיתות זועקת לשמים
עוד חשד למקרה שחיתות התגלה ברשויות המקומיות, הפעם
ירושלים. כבר לא מדובר על שחיתות בפריפריה
אי שם רחוק מהעין, לא מדובר על שחיתות במגזר, לא בחדרה לא בנהריה, אפילו לא בבת ים, הפעם זו ארץ הקודש, הולילנד, עיר הבירה,
עיר גדולה וחשובה. הגם בארזים נפלה שלהבת ????
אז זהו שלא. אין ארזים ואין שלהבת. אדם לא מוסרי הוא אדם
לא מוסרי. בעיר קטנה או גדולה, בישוב ערבי או יהודי, אין הבדל. מושחת הוא מושחת.
האם הבעייה היא רק בפוליטיקאים? האם הפוליטיקאים גרועים יותר מפקידים? האם נבחרי
ציבור פחות מוסריים מהבוחרים בהם? והחשוב מכל, איך עוצרים את התופעה?
אמנם כרגע, בעניין הולילנד, מי שיושב במעצר הם הפקידים
ואנשי הסקטור הפרטי ולא הפוליטיקאי, אבל אין להפחית בקמצוץ מאשמתם של פוליטיקאים
בהשחתת מידות והרס המערכת הערכית במדינה.
פוליטיקאי נבחר לתפקידו לשרת את הבוחרים ומוטלת עליו
אחריות יותר מכל אדם אחר. נבחר ציבור מחוייב להנהיג לערכים ולמנהל תקין. סרטן
השחיתות מחלחל מלמעלה למטה כלפי החברה כולה. ויחד עם זאת, אין לשפוך את התינוק עם
המים ואין לומר בשום אופן כל הפוליטיקאים מושחתים, לא ולא.
שחיתות שלטונית ברשות המקומית בכל הנוגע לזכויות בנייה
זועקת לשמים, תרתי משמע, היא בולטת בתוצאה, בבנייה חריגה, בזכויות בנייה מפליגות.
מדובר בכסף רב בזכויות נדלניות ובהרבה מכרזים וג'ובים, אך הפתרון איננו בהעברת
הסמכות מנבחרי ציבור לפקידים שהרי הם פועלים על פי הוראת ראש העיר, הפוליטיקאי
הבכיר.
כחברת מועצה וכיו"ר ועדת הביקורת אני עדה לכך שפקידים
ממלאים את רצון ראש העיר לעיתים תוך כיפוף דעותיהם המקצועיות. הם יודעים מי הבוס
ושומרים על מקום פרנסתם. דווקא חברי מועצת העיר, ממפלגות שונות, שחלקם בקואליציה
וחלקם באופוזיציה הם הפועלים להוקעת מעשים לא ראויים, הם מהווים את שומרי הסף הטוב
יותר במערכת השלטון המקומי בה ראש העיר הוא השריף הכמעט כל יכול של העיירה.
הקשר בלתי אמצעי בין הנבחר או הפקיד לבין התושבים יוצר
כידוע פירצה הקוראת למעשה שחיתות. היבחרותו של ראש העיר בבחירה אישית ותלותו בבעלי
הון שמשקיעים בו כדי שייבחר, מהווים פירצה נוספת לשחיתות.
אפשר לסתום פרצות אלו על ידי בחירת נבחרי ציבור אחראיים
ומוסריים שיעברו הכשרה מקצועית ויקבלו גמול לפועלם. על ידי תגבור מערכת הבקרה המקצועית
של מבקר הרשות המקומית, מבקר
המדינה ומשרד הפנים. על ידי הטלת אחריות אישית והחמרה משמעותית
של הענישה לאלו שנתפסו. על ידי קביעת חובה להגשת הצהרת הון מכל נבחר ציבור ופקיד
בכיר ובדיקת חוזרת של הצהרת ההון מדי 3-4 שנים. על ידי שקיפות מלאה של החלטות
ואופן קבלתן. על ידי פישוט הליכים בירוקראטיים למניעת הצורך במאכרים ומקורבים. על
ידי מעורבות הציבור ופעילות אינטנסיבית ואחראית של העיתונות המקומית.
בקירגיזסטאן שבאסיה העיפו האזרחים את הפוליטיקאים שמעלו
באמונם, בהפיכה. בתאיילנד יש מהומות בגלל שחיתות השלטון, כאן בישראל ההפיכה עוד לא
התרחשה אבל השחיתות כבר משתוללת ומחסלת כל חלקה טובה.
כל כך אוהבים לשנוא אותם, את הפוליטיקאים, שזה הפך להיות
הבון-טון של הישראליות.
אנחנו שוכחים כי האחריות היא גם שלנו, אנחנו בוחרים
אותם!
מלי פולישוק בלוך
יו"ר איגוד נבחרות הציבור
פתח עם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה