יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

קול הנבחרות מס' 100 - סיכום פעילות האיגוד לשנת 2015 - 31 בדצמבר 2015




                                   

קול הנבחרות מס' 100
סיכום פעילות האיגוד לשנת 2015

31 בדצמבר 2015




אנו שמחות וגאות להציג בפניכן את סיכום פעילות האיגוד לשנת 2015
-ניסחנו הצעת חוק בנושא גמול והחזר הוצאות על עבודתנו הציבורית. הצעתנו הוגשה לחברת הכנסת גרמן, אשר הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק, המבוססת בעיקרה על הצעת החוק שגובשה באיגוד להסדרת חובות וזכויות חברי המועצה.

לאחר הבחירות לכנסת נפגשנו עם חברות וחברי כנסת רבים, עם מנכ"לית משרד הפנים ועם יו"ר מרכז שלטון המקומי כדי להמשיך ולקדם את החקיקה בנושא זכויות חברי המועצה לרבות גמול מעמד וסמכויות.
  בעקבות פגישתנו עם ח"כ יעל גרמן, הגישה ח"כ גרמן
תוך אימוץ מנגנון הגמול שהצענו, את הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשע"ו– 2015.
על החוק חתמו 40 חברי כנסת מכל סיעות הבית! והוא הונח על שולחן הכנסת.


-ייצגנו אתכן בוועדות הפנים ובוועדה למעמד האישה בכנסת, והגשנו לוועדות אלה ניירות עמדה בנושאים הבאים:


·         סמכויות גמול ומעמד לחברי מועצה

·         בחינת תקציב הרשויות המקומיות בעין מגדרית ואמנה לשוויון בין נשים וגברים בחיים המקומיים

·         הצעת חוק ייצוג נשים בוועדות המקומיות ובתאגידים עירוניים


-ערכנו כנסים בשיתוף ארגוני נשים:

·         כנס בוחרות ונבחרות שנערך באונ' בר אילן לרגל יום האישה הבינלאומי ולקראת הבחירות לכנסת ה-20 בשיתוף פרלמנט נשים, האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, איגוד היועצות למעמד האישה ותנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים

·         כנס נבחרות + יועצות = כוח לשנות בנושא שיתופי פעולה בין יועצות ונבחרות שנערך בחדרה בשיתוף עם איגוד היועצות, פרלמנט נשים, ש.י.ן שוויון ייצוג, עיריית חדרה ומועצת נשים חדרה


-שלחנו 12 ניוזלטרים "קול הנבחרות" לחברות האיגוד ועוד הזמנות רבות לכנסים בנושאים שונים בתחום עיסוקינו כנבחרות ציבור


-תמכנו בפומבי והבענו את עמדתנו בנושאים הבאים:

·         מחאת ועדי ההורים נגד הצפיפות בכיתות

·         תמיכה ברפורמה בארנונה

·         תמיכה בעמדת מרכז השלטון המקומי - התנגדות לתקצוב דיפרנציאלי בחינוך ולתוספת תקצוב ממשלתי לחינוך בפריפריה וברשויות החלשות


-שיתפנו בידע שלנו והרצנו בפני קבוצות שונות של נשים מנהיגות מהארץ ומהעולם:

·         הרצאה על האיגוד – תפיסה והישגים והצגת האמנה לשוויון בין נשים וגברים בחיים המקומיים, בכנס לנשים מנהיגות ממדינות מתפתחות באפריקה במרכז כרמל בחיפה

·         הרצאה בנושא מגדר לנשות המשרד לשירותי דת

·         הרצאה בנושא "צעדים ראשונים לקראת כניסה לפוליטיקה המקומית" במסע התמרה למנהיגות מקומית של פני"ם - פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות

·         הרצאה בנושא "איך עושות פוליטיקה?" בקורס לחברות מועצות דתיות של שתי"ל


-הקמנו בלוג "נבחרות" חדש למאמרים, לפרויקטים עירוניים ולמתן טיפים לנבחרות הציבור בקישור הבא:  http://nivcharot.blogspot.co.il
התחלנו בהקמת אתר לאיגוד


-היינו שותפות, יחד עם ארגונים חברתיים שונים, להקמת אתר האינטרנט "לחשוב מקומי" מדריך לפעולה לתושב המעורב, שהושק ועלה לרשת בימים אלה בקישור הבא: http://www.latoshavim.com/ . אנו ממליצות לשתף אתר זה עם חבריכן לרשות ועם התושבים.


-הרחבנו את שורות הנהלת האיגוד, והשנה הצטרפו להנהלת האיגוד שלוש חברות הנהלה נוספות

בחודשים האחרונים אנו עוברות בהנהלה תהליך של חשיבה אסטרטגית עמוקה לקראת הכנת תכנית עבודה לשנתיים הקרובות ולגיוס משאבים, בהנחייתן המקצועית של יועצת ארגונית ויועצת לגיוס משאבים מעמותת שתי"ל.


נשמח שתהיינה שותפות לעשייה, ע"י העברת משובים על פעילות האיגוד, הצעות לפעילויות, משלוח מאמרים או פרויקטים שונים שביצעתן ביישוביכן להפצה לכלל החברות וכל הצעה אחרת שיכולה לקדם את הנושאים החשובים לנו.


אנו מאחלות לכן שנה אזרחית טובה
ומלאה בעשייה פורייה ומקדמת לטובת הכלל
הצלחה והנאה מפעילותכן ומכל מעשי ידיכן



בברכה,
עו"ד סימה פרי, יו"ר האיגוד

וחברות ההנהלה: עו"ד מלי פולישוק-בלוך, אביבה מנצור, נאוה שלומוביץ-גלעד, ישראלה רוזן, ד"ר עדית דיאמנט, עו"ד שלי עמרמי-בוזגלו, סיגל שיינמן, ליקה לוי, אפרת מזרחי, ד"ר ענת קלומל, ורד שפינר

קול הנבחרות מס' 99 - השקת אתר "לחשוב מקומי" - מדריך לפעולה לתושב מעורב - דצמבר 2015


                                    קול הנבחרות מס' 99
השקת אתר "לחשוב מקומי" –
מדריך לפעולה לתושב המעורב
דצמבר 2015



חברות יקרות,

בשיתוף פעולה פורה של האיגוד עם ארגונים חברתיים שונים, הושק השבוע האתר "לחשוב מקומי" - מדריך לפעולה לתושב המעורב,  המבקש לשנות ולפעול ברמה המקומית.
האתר מכיל הסברים, מידע וכלים לדרכי פעולה שונות העומדות לרשות התושבים.בסופו של דבר, הפעילות בעיר או בישוב מאפשרת לתושבים להשפיע באופן ישיר ומהיר יותר ולשנות דברים לטובה במקום בו אנו חיים.לפעולה בזירה המקומית יש פוטנציאל גדול ביכולת לגייס שותפות ושותפים, בעבודה עם ומול מקבלי החלטות, בלמידה ישירה מהשטח וביצירת שינויים והצלחות.

נשמח לתגובותיכן, וכן לשיתוף האתר בדפי הפייסבוק שלכן ובפורומים שונים של תושבים בישוביכן.

עו"ד סימה פרי, יו"ר האיגוד

יום שני, 14 בדצמבר 2015

קול הנבחרות מס' 98 - האם נדרשת רפורמה בארנונה? - דצמבר 2015

דף האיגוד מס' 98
האם נדרשת רפורמה בארנונה?
דצמבר 2015

הנושא של נחיצותה של רפורמה בארנונה עולה שוב ושוב, בעיקר לאחר הבחירות ובעת חילופי שרי פנים. שאלות נוקבות אחדות עולות תדיר בנושא זה: דרך החישוב השונה של הארנונה בישובים השונים, והאבסורד שהדבר יוצר כאשר נכס זהה בישובים שונים ממוסה בסכומי ארנונה שונים; ההעלאה האוטומטית של סכום הארנונה באישור משרד הפנים; הבקשות להעלאות חריגות, שמתווספות במצטבר לסכום הארנונה ששילם התושב בשנה החולפת ובזו שלפניה.
במארס 2007 מינה שר הפנים דאז רוני בר-און ועדה ציבורית לגיבוש הרפורמה בדיני הארנונה. בראש הוועדה עמד עו"ד אודי ברזילי. עו"ד ברזילי הציג את עיקרי המלצות הוועדה בנושא הרפורמה בארנונה ביום עיון מרתק, שנערך ביוזמת שר הפנים לשעבר ויו"ר המכון לשלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב, אופיר פינס. נקודת המוצא של הוועדה הייתה שמס צריך להיות צודק ושוויוני, ושהשיטה של מיסוי על פי השטח היא השיטה הרעה ביותר. השטח גדל או קטן לפי שיטת המדידה, וכך קורה שאותו הנכס ימוסה בסכומים שונים בערים שונות. אין היגיון בדבר!
הצעתה הראשונה של הוועדה הייתה להשוות את אופן המדידה בכל הישובים. עם זאת נמצא כי פתרון זה אינו ישים באופן מידי משום שהשינוי מחייב מדידות מחודשות של כל הנכסים בכל רחבי הארץ, דבר שדורש משאבים רבים של זמן וכסף.
הצעה אחרת של הוועדה הייתה שחיוב הארנונה ייקבע על בסיס שווי הנכס, ובכל חמש שנים יציג בעל הנכס שומה עדכנית. זוהי שיטה חברתית הנפוצה ונהוגה בעולם.
פתרון אחר שהוצע הוא ביטול הארנונה העירונית, ובמקומה הוספת 1.5%–2.5% למע"מ הכללי. הסכום שיתקבל מתוספת המע"מ יועבר לעיריות על פי קריטריונים אחידים שייקבעו. הנימוק בעד שיטה זו: מע"מ הוא מס פחות רגרסיבי מארנונה, והדבר יאפשר לרשויות לחסוך את כל מערך החיוב והגבייה. כך גם ייפתרו חלק ניכר מסכסוכי הארנונה של יישובים מעוטי אוכלוסייה הנהנים מארנונה גבוהה מעסקים, לעומת ערים חלשות שאין להן כמעט ארנונה עסקית.
כיום יש 26,000 סיווגים שונים ומשונים לארנונה, כיד הדמיון הטובה על העירייה או על המועצה. הוועדה המליצה בשלב ראשון לצמצם את הסיווגים, ובשלב שני להשאיר שני סיווגים בלבד – מגורים ועסקים – ללא תתי סיווגים.
דוגמה בולטת לאבסורד שנוצר עקב השוני בדרך מדידת השטח ועקב ריבוי תתי הסיווגים, היא מיסי ארנונה לעסקים בשני בניינים המצויים בקצה רחוב בן גוריון, קו הגבול שבין הערים רמת גן ובני ברק – בניין בסר 1 בשטח עיריית רמת גן, ובניין בסר 2 בשטח עיריית בני ברק. בטור בשם: "מה עדיף, מגדל בסר 1 או בסר 2?" שפרסם נאור אליהו, מנכ"ל חברת ערך מיסוי עירוני, בעיתון הכלכלי גלובס בסוף שנת 2009, נכתב: "קריאה פשוטה בצו הארנונה מעלה לכאורה שעלות הארנונה למשרדים בבני ברק זולה יותר, ועומדת על סך של 258 שקל למ"ר לשנה, לעומת רמת גן, בה העלות היא 293 שקל למ"ר לשנה (למשרד עד 300 מ"ר). אולם, שיטות המדידה השונות בין הערים גורמת לכך שבפועל, העלות למ"ר ברמת גן זולה יותר, ומגיעה ל-249 שקל למ"ר לשנה. כלומר בפועל, הפער בין שיטות המדידה של רמת גן ובני ברק גורמת לכך שבני ברק יקרה יותר ב-15%. ההבדלים אינם נובעים רק משיטות המדידה השונות. ההשפעה המשמעותית היא בסכומים של הסיווגים השונים. לדוגמה: אם חושבים להקים מכון כושר, הרי שהקמה בבסר 1 (ר"ג) תגרור עלות ארנונה בגובה 95 שקל למ"ר לשנה, בעוד שבבסר 2 (ב"ב) העלות היא 225 שקל למ"ר לשנה. בית תוכנה בבסר 1 (ר"ג) ישלם 94 שקל למ"ר לשנה, בעוד בבסר 2 (ב"ב) העלות היא 135 שקל למ"ר לשנה. חניה מקורה בתשלום בבסר 1 (ר"ג) תעלה 17 שקל למ"ר לשנה, בעוד שבבסר 2 (ב"ב) העלות היא 62 שקל למ"ר".
ומה חושבים ראשי הרשויות, מרכז השלטון המקומי, מבקר המדינה ואיגוד לשכות המסחר והתעשייה על הצעות ועדת ברזילי? תלוי את מי שואלים. ביום העיון שנערך בנושא הרפורמה בארנונה באוניברסיטת תל אביב, הביעו הדוברים עמדות שונות התואמות את הגישה ואת נקודת המבט של הגוף שאותו הם מייצגים.
נשיא איגוד לשכות המסחר טען כי הבעיה המרכזית בארנונה היא לא היעדר האחידות, אלא העוול הנמשך כלפי עם ישראל. מס הארנונה נבזי בגלל שיטת ההעלאה שלו שיושבת בחוק ההסדרים. כל העלאה שמתבצעת מהווה נדבך שעל בסיסו מוסיפים את ההעלאה הבאה. מאז שנת 1997 ועד 2013 עלתה הארנונה ברשויות המקומיות ב-27 מיליארד ש"ח – עלייה של 160% בתקופה של 16 שנה! לדעתו צריך לטפל באישורים החריגים שניתנים לרשויות המקומיות ולא בהאחדת שיטת החישוב.
נציגי ראשי הרשויות הסבירו שהבעיה נעוצה באי קיום "הסכמי הגג" על ידי ממשלות ישראל, וכל זמן שישנן רשויות שאין בהן אזורי תעשייה ומשרדים, המאפשרים גביית ארנונה גבוהה שלא למגורים, המצב ימשיך להיות כמות שהוא. נציגי הרשויות האיתנות הדגישו כי ההוצאות של הרשות אינן משתנות, וכדי לספק לתושב את סל השירותים ברמה הנדרשת אסור להוריד את גובה הארנונה.
נציג מבקר המדינה ציטט מתוך דו"ח הביקורת האחרון בנושא ארנונה, ואמר שהעיוות ואי הצדק המשווע נעוץ בתמונה העגומה ובמציאות הקשה של אחוזי הגבייה ברשויות השונות. אזרח שמשלם ארנונה מממן את מי שאינם משלמים. הנתונים מראים כי חובות הארנונה הצבורים לשנת 2013 עומדים על מעל 27 מיליארד ש"ח! ובכל שנה עולים החובות ב-2 מיליארד ש"ח נוספים. לטענתו,62% מהחובות המסופקים הם חובות שניתן לגבות!
אין ספק שהצעת הרפורמה היא תפוח אדמה לוהט, ולכן לא מפתיע שהמלצות הוועדה שוכבות במגירה שנים רבות. לא בנקל יאשר משרד הפנים את הרפורמה בארנונה, ולו בשל ההתנגדות הגדולה של מרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות. יש לזכור כי הוצאות הרשות על שכר העובדים הולכות וגדלות, וכך גם הוצאותיה בשמירה על רמת השירותים הניתנים לתושב, וזאת במציאות שבה קיימים צמצום ושחיקה הולכים וגדלים בתשלומי הסיוע של משרדי הממשלה לרשויות.
אני סבורה שיש צורך בצמצום רשימת עשרות אלפי הסיווגים לגביית הארנונה ובהאחדת רשימת הסיווגים לכל הרשויות. לדעתי יש אמנם מקום להותיר את שיטת המיסוי על פי שטח הנכס, אך יש להאחיד את שיטת המדידה של הנכסים. כמו כן, אין ספק שעל הרשויות לשפר את אחוזי גביית הארנונה כדי לצמצם ככל האפשר את המצב שבו תושב שמשלם ארנונה מממן את מי שאינם משלמים. קיומן של שלוש הצעות אלה יהפוך את נושא גביית הארנונה לשוויוני יותר.

הכותבת היא:
עו"ד סימה פרי,
חברת מועצת העיר רעננה
יו"ר איגוד נבחרות הציבור
ברשויות המקומיות בישראל (ע"ר)