קול הנבחרות מס' 2 – מאבק באלימות
דצמבר 2009
בעיית האלימות בישראל אינה יורדת מסדר היום הציבורי והיא מתרחשת בכל ישוב וישוב.
משהו רע עובר על החברה הישראלית. משהו רע מאד. והדעת אינה תופסת והלב אינו מאמין.
יום יום, כמעט, אנו שומעים בתקשורת על מעשה רצח, רצח סתמי ברחוב או במועדון, רצח של בן משפחה על ידי בן משפחה, רצח של משפחה שלמה, רצח בכבישים על ידי שיכורים האוחזים בהגה, מקרים מזעזעים של אונס ילדים ונשים ואלימות כנגד קשישים.
אירועי אלימות אלו מתרחשים במרחב המוניציפאלי של כל אחת מאיתנו ולכן גם לנו נבחרות הציבור יש אחריות לפעול לצמצום האלימות.
מכלול מאיים ואומלל של גורמים הביאו אותנו למצב הנוכחי. אל לנו להטיל את האשם רק על גורם אחד בלבד אך חובה עלינו לעשות מעשה.
אסור לנו להתעלם ממה שעובר עלינו כחברה. חובה עלינו לשנות את סדר היום הציבורי, בחקיקה, בתקצוב משאבים, באכיפה מוגברת, בחינוך, בהסברה, ובמתן דוגמא אישית ראוייה והכל כדי למנוע את המקרה הבא!!!
כידוע, יש לפעול באופן הוליסטי בשיתוף כל המערכות הפעילות בעיר - החל מהפעלת מצלמות ברחבי העיר, הפעלת חדר בקרה, טיפול ממוקד במוקדי אלימות, החמרת הענישה במסגרת חוקי העזר, אכיפה מוגברת באמצעות שוטרים /או פקחים, סגירת עסקים המוכרים אלכוהול לקטינים, פעולות חינוך בבתי ספר, במרכזים קהילתיים ותנועות הנוער, הרחבת פעילות הרווחה, שיתוף התושבים לפעילות קהילתית, הקצאת משאבים תקציביים.
כאמור, אחת הדרכים לטיפול באלימות היא בהתקנת מצלמות בנקודות רגישות בישוב שיאפשרו באמצעות חדר מצב מאויש 24 שעות ביממה, להשגיח על הנעשה ברחובותינו ולמנוע חלק ממעשי האלימות. אמנם יש בכך פלישה מסויימת לפרטיות התושבים אך בשם הצורך הדחוף לשמור על החיים נראה לי שפלישה זו מדתית וחשובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה