קול הנבחרות מס' 100 - סיכום פעילות האיגוד לשנת 2015 - 31 בדצמבר 2015

                                   

קול הנבחרות מס' 100

סיכום פעילות האיגוד לשנת 2015

31 בדצמבר 2015

אנו שמחות וגאות להציג בפניכן את סיכום פעילות האיגוד לשנת 2015

-ניסחנו הצעת חוק בנושא גמול והחזר הוצאות על עבודתנו הציבורית. הצעתנו הוגשה לחברת הכנסת גרמן, אשר הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק, המבוססת בעיקרה על הצעת החוק שגובשה באיגוד להסדרת חובות וזכויות חברי המועצה.

לאחר הבחירות לכנסת נפגשנו עם חברות וחברי כנסת רבים, עם מנכ"לית משרד הפנים ועם יו"ר מרכז שלטון המקומי כדי להמשיך ולקדם את החקיקה בנושא זכויות חברי המועצה לרבות גמול מעמד וסמכויות.
  בעקבות פגישתנו עם ח"כ יעל גרמן, הגישה ח"כ גרמן תוך אימוץ מנגנון הגמול שהצענו, את הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשע"ו– 2015.

על החוק חתמו 40 חברי כנסת מכל סיעות הבית! והוא הונח על שולחן הכנסת.

-ייצגנו אתכן בוועדות הפנים ובוועדה למעמד האישה בכנסת, והגשנו לוועדות אלה ניירות עמדה בנושאים הבאים:

·         סמכויות גמול ומעמד לחברי מועצה

·         בחינת תקציב הרשויות המקומיות בעין מגדרית ואמנה לשוויון בין נשים וגברים בחיים המקומיים

·         הצעת חוק ייצוג נשים בוועדות המקומיות ובתאגידים עירוניים

-ערכנו כנסים בשיתוף ארגוני נשים:

·         כנס בוחרות ונבחרות שנערך באונ' בר אילן לרגל יום האישה הבינלאומי ולקראת הבחירות לכנסת ה-20 בשיתוף פרלמנט נשים, האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, איגוד היועצות למעמד האישה ותנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים

·         כנס נבחרות + יועצות = כוח לשנות בנושא שיתופי פעולה בין יועצות ונבחרות שנערך בחדרה בשיתוף עם איגוד היועצות, פרלמנט נשים, ש.י.ן שוויון ייצוג, עיריית חדרה ומועצת נשים חדרה

-שלחנו 12 ניוזלטרים "קול הנבחרות" לחברות האיגוד ועוד הזמנות רבות לכנסים בנושאים שונים בתחום עיסוקינו כנבחרות ציבור

-תמכנו בפומבי והבענו את עמדתנו בנושאים הבאים:

·         מחאת ועדי ההורים נגד הצפיפות בכיתות

·         תמיכה ברפורמה בארנונה

·         תמיכה בעמדת מרכז השלטון המקומי - התנגדות לתקצוב דיפרנציאלי בחינוך ולתוספת תקצוב ממשלתי לחינוך בפריפריה וברשויות החלשות

-שיתפנו בידע שלנו והרצנו בפני קבוצות שונות של נשים מנהיגות מהארץ ומהעולם:

·         הרצאה על האיגוד – תפיסה והישגים והצגת האמנה לשוויון בין נשים וגברים בחיים המקומיים, בכנס לנשים מנהיגות ממדינות מתפתחות באפריקה במרכז כרמל בחיפה

·         הרצאה בנושא מגדר לנשות המשרד לשירותי דת

·         הרצאה בנושא "צעדים ראשונים לקראת כניסה לפוליטיקה המקומית" במסע התמרה למנהיגות מקומית של פני"ם - פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות

·         הרצאה בנושא "איך עושות פוליטיקה?" בקורס לחברות מועצות דתיות של שתי"ל

-הקמנו בלוג "נבחרות" חדש למאמרים, לפרויקטים עירוניים ולמתן טיפים לנבחרות הציבור בקישור הבא:  http://nivcharot.blogspot.co.il

התחלנו בהקמת אתר לאיגוד

-היינו שותפות, יחד עם ארגונים חברתיים שונים, להקמת אתר האינטרנט "לחשוב מקומי" מדריך לפעולה לתושב המעורב, שהושק ועלה לרשת בימים אלה בקישור הבא: http://www.latoshavim.com/ . אנו ממליצות לשתף אתר זה עם חבריכן לרשות ועם התושבים.

-הרחבנו את שורות הנהלת האיגוד, והשנה הצטרפו להנהלת האיגוד שלוש חברות הנהלה נוספות

בחודשים האחרונים אנו עוברות בהנהלה תהליך של חשיבה אסטרטגית עמוקה לקראת הכנת תכנית עבודה לשנתיים הקרובות ולגיוס משאבים, בהנחייתן המקצועית של יועצת ארגונית ויועצת לגיוס משאבים מעמותת שתי"ל.

נשמח שתהיינה שותפות לעשייה, ע"י העברת משובים על פעילות האיגוד, הצעות לפעילויות, משלוח מאמרים או פרויקטים שונים שביצעתן ביישוביכן להפצה לכלל החברות וכל הצעה אחרת שיכולה לקדם את הנושאים החשובים לנו.

אנו מאחלות לכן שנה אזרחית טובה

ומלאה בעשייה פורייה ומקדמת לטובת הכלל

הצלחה והנאה מפעילותכן ומכל מעשי ידיכן

בברכה,

עו"ד סימה פרי, יו"ר האיגוד

וחברות ההנהלה: עו"ד מלי פולישוק-בלוך, אביבה מנצור, נאוה שלומוביץ-גלעד, ישראלה רוזן, ד"ר עדית דיאמנט, עו"ד שלי עמרמי-בוזגלו, סיגל שיינמן, ליקה לוי, אפרת מזרחי, ד"ר ענת קלומל, ורד שפינר

קול הנבחרות מס' 99 - השקת אתר "לחשוב מקומי" - מדריך לפעולה לתושב מעורב - דצמבר 2015

​

                                    קול הנבחרות מס' 99

השקת אתר "לחשוב מקומי" –

מדריך לפעולה לתושב המעורב

דצמבר 2015

חברות יקרות,

בשיתוף פעולה פורה של האיגוד עם ארגונים חברתיים שונים, הושק השבוע האתר "לחשוב מקומי" - מדריך לפעולה לתושב המעורב,  המבקש לשנות ולפעול ברמה המקומית.

האתר מכיל הסברים, מידע וכלים לדרכי פעולה שונות העומדות לרשות התושבים.בסופו של דבר, הפעילות בעיר או בישוב מאפשרת לתושבים להשפיע באופן ישיר ומהיר יותר ולשנות דברים לטובה במקום בו אנו חיים.לפעולה בזירה המקומית יש פוטנציאל גדול ביכולת לגייס שותפות ושותפים, בעבודה עם ומול מקבלי החלטות, בלמידה ישירה מהשטח וביצירת שינויים והצלחות.

נשמח לתגובותיכן, וכן לשיתוף האתר בדפי הפייסבוק שלכן ובפורומים שונים של תושבים בישוביכן.

עו"ד סימה פרי, יו"ר האיגוד

קול הנבחרות מס' 98 - האם נדרשת רפורמה בארנונה? - דצמבר 2015

דף האיגוד מס' 98
האם נדרשת רפורמה בארנונה?

דצמבר 2015

הנושא של נחיצותה של רפורמה בארנונה עולה שוב ושוב, בעיקר לאחר הבחירות ובעת חילופי שרי פנים. שאלות נוקבות אחדות עולות תדיר בנושא זה: דרך החישוב השונה של הארנונה בישובים השונים, והאבסורד שהדבר יוצר כאשר נכס זהה בישובים שונים ממוסה בסכומי ארנונה שונים; ההעלאה האוטומטית של סכום הארנונה באישור משרד הפנים; הבקשות להעלאות חריגות, שמתווספות במצטבר לסכום הארנונה ששילם התושב בשנה החולפת ובזו שלפניה.

במארס 2007 מינה שר הפנים דאז רוני בר-און ועדה ציבורית לגיבוש הרפורמה בדיני הארנונה. בראש הוועדה עמד עו"ד אודי ברזילי. עו"ד ברזילי הציג את עיקרי המלצות הוועדה בנושא הרפורמה בארנונה ביום עיון מרתק, שנערך ביוזמת שר הפנים לשעבר ויו"ר המכון לשלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב, אופיר פינס. נקודת המוצא של הוועדה הייתה שמס צריך להיות צודק ושוויוני, ושהשיטה של מיסוי על פי השטח היא השיטה הרעה ביותר. השטח גדל או קטן לפי שיטת המדידה, וכך קורה שאותו הנכס ימוסה בסכומים שונים בערים שונות. אין היגיון בדבר!

הצעתה הראשונה של הוועדה הייתה להשוות את אופן המדידה בכל הישובים. עם זאת נמצא כי פתרון זה אינו ישים באופן מידי משום שהשינוי מחייב מדידות מחודשות של כל הנכסים בכל רחבי הארץ, דבר שדורש משאבים רבים של זמן וכסף.

הצעה אחרת של הוועדה הייתה שחיוב הארנונה ייקבע על בסיס שווי הנכס, ובכל חמש שנים יציג בעל הנכס שומה עדכנית. זוהי שיטה חברתית הנפוצה ונהוגה בעולם.

פתרון אחר שהוצע הוא ביטול הארנונה העירונית, ובמקומה הוספת 1.5%–2.5% למע"מ הכללי. הסכום שיתקבל מתוספת המע"מ יועבר לעיריות על פי קריטריונים אחידים שייקבעו. הנימוק בעד שיטה זו: מע"מ הוא מס פחות רגרסיבי מארנונה, והדבר יאפשר לרשויות לחסוך את כל מערך החיוב והגבייה. כך גם ייפתרו חלק ניכר מסכסוכי הארנונה של יישובים מעוטי אוכלוסייה הנהנים מארנונה גבוהה מעסקים, לעומת ערים חלשות שאין להן כמעט ארנונה עסקית.

כיום יש 26,000 סיווגים שונים ומשונים לארנונה, כיד הדמיון הטובה על העירייה או על המועצה. הוועדה המליצה בשלב ראשון לצמצם את הסיווגים, ובשלב שני להשאיר שני סיווגים בלבד – מגורים ועסקים – ללא תתי סיווגים.

דוגמה בולטת לאבסורד שנוצר עקב השוני בדרך מדידת השטח ועקב ריבוי תתי הסיווגים, היא מיסי ארנונה לעסקים בשני בניינים המצויים בקצה רחוב בן גוריון, קו הגבול שבין הערים רמת גן ובני ברק – בניין בסר 1 בשטח עיריית רמת גן, ובניין בסר 2 בשטח עיריית בני ברק. בטור בשם: "מה עדיף, מגדל בסר 1 או בסר 2?" שפרסם נאור אליהו, מנכ"ל חברת ערך מיסוי עירוני, בעיתון הכלכלי גלובס בסוף שנת 2009, נכתב: "קריאה פשוטה בצו הארנונה מעלה לכאורה שעלות הארנונה למשרדים בבני ברק זולה יותר, ועומדת על סך של 258 שקל למ"ר לשנה, לעומת רמת גן, בה העלות היא 293 שקל למ"ר לשנה (למשרד עד 300 מ"ר). אולם, שיטות המדידה השונות בין הערים גורמת לכך שבפועל, העלות למ"ר ברמת גן זולה יותר, ומגיעה ל-249 שקל למ"ר לשנה. כלומר בפועל, הפער בין שיטות המדידה של רמת גן ובני ברק גורמת לכך שבני ברק יקרה יותר ב-15%. ההבדלים אינם נובעים רק משיטות המדידה השונות. ההשפעה המשמעותית היא בסכומים של הסיווגים השונים. לדוגמה: אם חושבים להקים מכון כושר, הרי שהקמה בבסר 1 (ר"ג) תגרור עלות ארנונה בגובה 95 שקל למ"ר לשנה, בעוד שבבסר 2 (ב"ב) העלות היא 225 שקל למ"ר לשנה. בית תוכנה בבסר 1 (ר"ג) ישלם 94 שקל למ"ר לשנה, בעוד בבסר 2 (ב"ב) העלות היא 135 שקל למ"ר לשנה. חניה מקורה בתשלום בבסר 1 (ר"ג) תעלה 17 שקל למ"ר לשנה, בעוד שבבסר 2 (ב"ב) העלות היא 62 שקל למ"ר".

ומה חושבים ראשי הרשויות, מרכז השלטון המקומי, מבקר המדינה ואיגוד לשכות המסחר והתעשייה על הצעות ועדת ברזילי? תלוי את מי שואלים. ביום העיון שנערך בנושא הרפורמה בארנונה באוניברסיטת תל אביב, הביעו הדוברים עמדות שונות התואמות את הגישה ואת נקודת המבט של הגוף שאותו הם מייצגים.

נשיא איגוד לשכות המסחר טען כי הבעיה המרכזית בארנונה היא לא היעדר האחידות, אלא העוול הנמשך כלפי עם ישראל. מס הארנונה נבזי בגלל שיטת ההעלאה שלו שיושבת בחוק ההסדרים. כל העלאה שמתבצעת מהווה נדבך שעל בסיסו מוסיפים את ההעלאה הבאה. מאז שנת 1997 ועד 2013 עלתה הארנונה ברשויות המקומיות ב-27 מיליארד ש"ח – עלייה של 160% בתקופה של 16 שנה! לדעתו צריך לטפל באישורים החריגים שניתנים לרשויות המקומיות ולא בהאחדת שיטת החישוב.

נציגי ראשי הרשויות הסבירו שהבעיה נעוצה באי קיום "הסכמי הגג" על ידי ממשלות ישראל, וכל זמן שישנן רשויות שאין בהן אזורי תעשייה ומשרדים, המאפשרים גביית ארנונה גבוהה שלא למגורים, המצב ימשיך להיות כמות שהוא. נציגי הרשויות האיתנות הדגישו כי ההוצאות של הרשות אינן משתנות, וכדי לספק לתושב את סל השירותים ברמה הנדרשת אסור להוריד את גובה הארנונה.

נציג מבקר המדינה ציטט מתוך דו"ח הביקורת האחרון בנושא ארנונה, ואמר שהעיוות ואי הצדק המשווע נעוץ בתמונה העגומה ובמציאות הקשה של אחוזי הגבייה ברשויות השונות. אזרח שמשלם ארנונה מממן את מי שאינם משלמים. הנתונים מראים כי חובות הארנונה הצבורים לשנת 2013 עומדים על מעל 27 מיליארד ש"ח! ובכל שנה עולים החובות ב-2 מיליארד ש"ח נוספים. לטענתו,62% מהחובות המסופקים הם חובות שניתן לגבות!

אין ספק שהצעת הרפורמה היא תפוח אדמה לוהט, ולכן לא מפתיע שהמלצות הוועדה שוכבות במגירה שנים רבות. לא בנקל יאשר משרד הפנים את הרפורמה בארנונה, ולו בשל ההתנגדות הגדולה של מרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות. יש לזכור כי הוצאות הרשות על שכר העובדים הולכות וגדלות, וכך גם הוצאותיה בשמירה על רמת השירותים הניתנים לתושב, וזאת במציאות שבה קיימים צמצום ושחיקה הולכים וגדלים בתשלומי הסיוע של משרדי הממשלה לרשויות.

אני סבורה שיש צורך בצמצום רשימת עשרות אלפי הסיווגים לגביית הארנונה ובהאחדת רשימת הסיווגים לכל הרשויות. לדעתי יש אמנם מקום להותיר את שיטת המיסוי על פי שטח הנכס, אך יש להאחיד את שיטת המדידה של הנכסים. כמו כן, אין ספק שעל הרשויות לשפר את אחוזי גביית הארנונה כדי לצמצם ככל האפשר את המצב שבו תושב שמשלם ארנונה מממן את מי שאינם משלמים. קיומן של שלוש הצעות אלה יהפוך את נושא גביית הארנונה לשוויוני יותר.

הכותבת היא:
עו"ד סימה פרי,
חברת מועצת העיר רעננה
יו"ר איגוד נבחרות הציבור
ברשויות המקומיות בישראל (ע"ר)

קול הנבחרות מס' 97 - מנהיגות וחשיבה נשית בתהליכי קבלת החלטות - אוקטובר 2015

דף האיגוד מס' 97
מנהיגות וחשיבה נשית בתהליכי קבלת החלטות

אוקטובר 2015

אישה יוצרת חיים, מן הראוי שגם תשפיע עליהם.

הפוליטיקה היא המקום בו אישה יכולה למקסם את השפעתה, זו הזירה בה מקבלים החלטות יום יום על כל מערכות החיים שלנו ושל ילדינו.

מדובר בזכויות אדם ואזרח כמו הזכות לחינוך, זכות לבריאות, לאוויר נקי, לביטחון אישי וכמובן הזכות לבחור את מנהיגייך, וכן במימוש זכויות אלה באמצעות קביעת מדיניות ותקציב כפי שיפורט במאמר זה.

שילובן של הנשים, כחלקן באוכלוסייה, בפוליטיקה הישראלית, במוקדי קבלת ההחלטות, יביא לחשיבה ולהתנהלות אחרת בשלטון וייצור מנהיגות אחרת, לה החברה בישראל כל כך זקוקה לניהול המדינה.

לנשים יש ערך מוסף בתהליכי קבלת ההחלטות. יש להן תכונות ותובנות נשיות שאם הן יודעות להשתמש בהן בחוכמה הן יכולות לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות ואת ההחלטות עצמן.

התכונות שהנשים מביאות איתן לחדר הישיבות ולתהליכי קבלת ההחלטות הן אכפתיות ואמפתיה, עבודת צוות, שיתופי פעולה, לימוד הנושא וירידה לפרטים, ביצוע פעילות רוחבית בו זמנית, החלטה רגשית מושכלת ולא החלטה הנובעת מהאגו. לנשים יש סדר עדיפויות שונה, הן רואות את המשפחה והנושאים החברתיים כנושאים מרכזיים.

קביעת מדיניות

קביעת מדיניות ממשלתית או של הרשות המקומית יש לה השלכות ישירות גם על נשים. כך לדוגמא:

מדיניות מגדרית בנוגע לשוק העבודה - התייחסות לתא המשפחתי כמכלול. שני בני הזוג אחראים הן לגידול הילדים והן לפרנסת המשפחה. חלוקה שוויונית וצודקת של הנטל מחייב שינוי בתפיסה ושינוי במדיניות. כדי לעודד נשים לצאת לעבודה יש לדאוג למערכת של תמיכה וסיוע כמו מעונות יום, קידום נשים בעבודה לתפקידים בכירים, הכשרה מקצועית לנשים, יום עבודה גמיש לנשים ולגברים, ועוד.

מדיניות מגדרית בנושא התחבורה הציבורית -  כיום אין שום התייחסות לצרכי הנשים למרות שהן מהוות את רוב המשתמשים בתחבורה ציבורית. מדיניות מגדרית תתאים את תכיפות הנסיעות, מיקום התחנות, מסלול הנסיעה לצרכי הנשים העובדות בכלל ולאימהות בפרט.

מדיניות מגדרית בנושא ביטחון אישי לנשים - הגברת תאורה בדרכים, כולל בדרכים צדדיות, הגברת נוכחות משטרה, חינוך והסברה למניעת אלימות נגד נשים וכד'.

מדיניות מגדרית בתחום ייצוג נשים בוועדות ציבוריות – החלת החוק המחייב שילוב נשים בוועדות ציבוריות שמקימה הממשלה לבחינת נושאים שונים.

תקציב

מדיניות חייבת להיות מגובה בקביעת תקציב. מדיניות ללא תקציב אינה אלא מס שפתיים, סיסמאות ללא התחייבות לבצע.

בהתאם לתפיסה זו מתנהל כיום דיון בכנסת על תקציב המדינה והרשויות המקומיות בראייה מגדרית. הרעיון הוא שימוש בכלים תקציביים לשם צמצום הפערים המגדריים וקידום השוויון בין נשים לגברים. כל סעיף וסעיף בתקציבים של משרדי הממשלה ייבחנו כיצד הם משפיעים על הנשים, לדוגמא: בתחום הבריאות עד כה חלק ניכר מהתרופות שאושרו בסל הבריאות היו מותאמות יותר לגברים מאשר לנשים, אין התייחסות מיוחדת לתקציב לביטחון אישי לנשים, אין תקציב לקידומן של נשים בעסקים, אין עדיפות לתקצוב מעונות יום כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה ועוד.

איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות הציג בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, הצעה מפורטת לתקציב בראייה מגדרית החולש על כל מרקם החיים, בשלטון המקומי והמרכזי כאחד. התקציב המוניציפאלי הוא זה שמשפיע באופן ישיר על חיי היום יום של התושבים ברשות המקומית המהווה את הזרוע היישומית/ביצועית של השלטון המרכזי. התושבים מקבלים את מרבית השירותים הממלכתיים באמצעות מערכות השלטון המקומי ברווחה, בחינוך, באיכות הסביבה, בתכנון ובנייה ועוד.

 האיגוד הציע כי מדיניות זו תבוצע באמצעות תכנית אותה אימץ ואשר מפורטת באמנה האירופאית לשוויון בין נשים וגברים בחיים המקומיים. על אמנה זו חתמו ערים מובילות באירופה ויישמו את עקרונותיה בקביעת התקציב של הרשות המקומית.

האמנה קובעת כי לצורך קידום שוויון בין גברים ונשים יש להכניס את נקודת המבט המגדרית לתוך כלל הפעילויות של הרשות המקומית והאזורית, ומתוך נקודת מבט זו למפות את סעיפי התקציב בעלי ההיבט המגדרי.

האמנה נוגעת בכל תחומי החיים ברשות המקומית: חינוך, בריאות, שירותים חברתיים, טיפול בילדים, טיפול בנסמכים אחרים, הכללה חברתית, דיור, תרבות ספורט ופנאי, ביטחון ובטיחות, הרשות המקומית כרגולטור, תכנון ופיתוח בר קיימא, פיתוח עירוני ומקומי, תנועה ותחבורה, פיתוח כלכלי, סביבה. בכל אחד מאלו יש באמנה התייחסות בהיבט המגדרי הדורשת תקצוב מיוחד להשגת שוויון בין המינים.

 על מנת לקבוע מדיניות ותקציב בהיבט מגדרי יש לוודא שיתוף שוויוני של נשים בתהליכי קבלת ההחלטות וביצוען.

כיום רק כרבע מחברי הכנסת הן נשים, וכמחצית מזה כ- 12% מכהנות כחברות מועצה ברשויות המקומיות. המצב עגום אף יותר כשבודקים את מספרן של הנשים המכהנות כשרות או כראשות רשויות מקומיות.

גם בהשוואה בינלאומית מצבן של הנשים בישראל גרוע, במרץ 2013  דורגה ישראל  במקום 64  בעולם בשיעור הנשים בפרלמנט, ובמדינות OECD  במקום ה- 20 מתוך 34 מדינות.

אמנם יש שיפור במעמד הנשים בישראל הן בחקיקה והן במודעות, אבל אנחנו עדיין רחוקות משוויון מהותי ומעשי, וכשאין שוויון בייצוג יש גם פחות השפעה. מן הראוי לציין כי שתי הסיעות החרדיות בכנסת לא מצאו לנכון, עדיין, לשלב נשים ברשימותיהן בכנסת, וברשויות מקומיות אנו מוצאים רשימות רבות, מכל הסיעות, ללא ייצוג נשי כלל. הנושא של העדר שילוב נשים בעמדות בכירות סביב שולחן מקבלי ההחלטות אינו חל רק על מערכות השלטון, אלא גם על הסקטור העסקי והציבורי.

כדאי לזכור שהאנושות בנויה מחציתה מגברים ומחציתה נשים, רק חיבור של שני החצאים נותן את השלם. הנשים מובילות דרך אחרת, ולכן הן חייבות להיות שותפות מלאות בתהליכי קבלת החלטות ויישומן.

 מאת: עו"ד מלי פולישוק-בלוך ועו"ד סימה פרי

פורסם בעלון "בשבילך" לנשות המשרד לשירותי דת (תשרי תשע"ו 2015)

קול הנבחרות מס' 95 - מה קורה במקומי? ניוזלטר פעילות מוניציפלית - אוגוסט 2015

דף האיגוד מס' 95

מה קורה במקומי? ניוזלטר פעילות מוניציפלית

 אוגוסט 2015

חברות יקרות,

מצ"ב ניוזלטר פעילות מוניציפלית של ארגון שתי"ל, ובו מידע חיוני ומעניין בתחום המקומי.

אפשר גם להשתתף ולתרום לתכני הניזולטר הבא. ראו מידע להלן.

להתרשמות מהניוזלטר ולהצטרפות לרשימת התפוצה פתחו את הלינק הבא: http://www.shatil.org.il/node/53317

בברכה,

חברות הנהלת האיגוד:
עו"ד סימה פרי, יו"ר האיגוד, עו"ד מלי פולישוק-בלוך, אביבה מנצור, נאוה שלומוביץ-גלעד, ישראלה רוזן, ד"ר עדית דיאמנט, עו"ד שלי עמרמי-בוזגלו, סיגל שיינמן, ליקה לוי, אפרת מזרחי, ד"ר ענת קלומל, ורד שפינר

קול הנבחרות מס' 94 - עמדת האיגוד בנושא בחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל - יולי 2015

דף האיגוד מס' 94

הצגת עמדת האיגוד בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת

בנושא בחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל

 יולי 2015

בשבוע שעבר הצגתי את עמדת איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, שדנה בנושא - בחינה מגדרית של תקציב המדינה.

בדבריי בשם איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות, אמרתי שתקציב המדינה ותקציבי השלטון המקומי כרוכים זה בזה והמדיניות התקציבית חייבת להתייחס לשתי מערכות שלטון אלו כמקשה אחת, בכל תחום ובמיוחד בהיבט המגדרי. התקציב המוניציפלי הוא זה שמשפיע באופן ישיר על חיי היום יום של התושבים ברשות המקומית המהווה את הזרוע היישומית - ביצועית של השלטון המרכזי, ולכן, המדיניות המגדרית חייבת לבוא לידי ביטוי בתקציב השלטוני על כל שלוחותיו - תקציב המדינה ותקציב הרשות המקומית.הגשתי לוועדה את האמנה האירופאית לשוויון בין נשים לגברים בחיים המקומיים, (שתורגמה והותאמה לחיים במדינת ישראל בידי חברות הנהלת האיגוד), והצעתי שהממשלה, הכנסת והרשויות המקומיות יאמצו אמנה זו, הדנה בכל תחומי החיים, כבסיס לתכנית לשוויון מגדרי שתיושם ברשויות המקומיות. כמובן שלצורך כך תידרש הממשלה להקצות משאבים כספיים ולקבוע תקציב ייעודי ליישום התכנית והטמעתה ברשויות המקומיות כמו גם במשרדי הממשלה.

מצ"ב המסמך המלא של עמדת האיגוד והאמנה האירופאית.

הועדה התכנסה לדיון מהיר לבקשתה של ח"כ עליזה לביא, אשר כיהנה בקדנציה הקודמת כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. בתקופה זו אישרה הממשלה את החלטת הוועדה והמלצת ועדה שבראשה ישבה יעל מבורך, סגנית הממונה על התקציבים, לאשר את תקציבי משרדי הממשלה השונים רק לאחר בחינה ופילוח מגדרי.

הוחלט כי בתקציב לשנת 2015 יציגו המשרדים 10% מהפילוח המגדרי, כאשר היעד לשנת 2016 הוא ש- 40% מתקציב המשרדים יינתן בהיבט מגדרי.

בדבריה בוועדה אמרה ח"כ לביא שיש לתת למשרדים השונים את הכלים הדרושים כדי להגיע ליעד, וביקשה מהשרה גמליאל לקחת אחריות על הביצוע ולקיים ימי עיון לנציגי המשרדים האחראים על הנושא התקציבי.

כמו כן ביקשה מיו"ר הועדה ח"כ עאידא תומא סולימאן לקיים ישיבה משותפת עם ועדת הכספים, כדי שאפשר יהיה לעמוד על המשמר ולוודא שמשרדי הממשלה מגישים את התקציב עם פילוח מגדרי.

ח"כ גילה גמליאל, השרה לשוויון מגדרי שהשתתפה בדיון, אמרה כי הבחינה המגדרית חייבת להיות חלק אינטגרלי מתהליך בניית תקציב המדינה. זוהי התשתית שממנה ניתן יהיה לממש את שוויון הזכויות בין נשים וגברים. השרה גמליאל אמרה שהיא מחויבת להמשיך את התהליך שהחל בקדנציה הקודמת, ולדאוג לכך שהחלטת הממשלה תקוים.

ורד סוויד, יו"ר הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה בישרה לוועדה כי אושר לרשות תקן של כלכלן/נית, איש/אשת מקצוע שילוו את התהליך, ואמרה שלדעתה בעקבות חשיפת הנתונים יש מקום לשינויים לא רק בניתוח מגדרי של תקציב המדינה, אלא גם בגופים ציבוריים, כגון רשות השידור ועוד.

אנו רואות חשיבות גדולה בהצלחת המהלך שבו התחילה ח"כ לביא בקדנציה הקודמת, ומברכות את השרה גילה גמליאל על התעלותה מעל שיקולי קואליציה – אופוזיציה והחלטתה להמשיך לקדם את הנושא החשוב של תקציב מגדרי.

אנו סבורות כי הטמעת החשיבה המגדרית בתקציב המדינה יוביל בסופו של דבר גם להטמעת חשיבה זו על כלל התקציבים, על כל שלוחותיו ובפרט בתקציבי הרשויות המקומיות.

נמשיך לעקוב אחר הנושא ולייצג את עמדת האיגוד בוועדות הכנסת ובמשרדי הממשלה הרלבנטיים ונדווח לכן על התקדמותו.

בברכה,

עו"ד סימה פרי, יו"ר האיגוד

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

08/07/15

נייר עמדה של האיגוד

בנושא בחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל

Gender Mainstreaming, Gender Budgeting

מדינות רבות בעולם החילו באמצעות חקיקה את החובה לביצוע תקצוב מגדרי, במטרה לצמצם פערים

חברתיים וכלכליים בין נשים לגברים ולקדם את השוויון המגדרי.

תקציב משמעו מדיניות. מדיניות בלי תקציב אינה אלא מס שפתיים, סיסמאות ללא התחייבות לבצע.

תקציב המדינה ותקציבי השלטון המקומי כרוכים זה בזה והמדיניות התקציבית חייבת להתייחס לשתי

מערכות שלטון אלו כמקשה אחת, בכל תחום ובמיוחד בהיבט המגדרי.

התקציב המוניציפאלי הוא זה שמשפיע באופן ישיר על חיי היום יום של התושבים ברשות המקומית

המהווה את הזרוע היישומית ביצועית של השלטון המרכזי. התושבים מקבלים את מרבית השירותים -

הממלכתיים באמצעות מערכות השלטון המקומי ברווחה, בחינוך, באיכות הסביבה, בתכנון ובנייה –

ועוד.

הרעיון שביסוד התקצוב המגדרי הוא בחינת התקציב בראייה מגדרית ושימוש בכלים תקציביים לשם

צמצום הפערים המגדריים וקידום השוויון בין נשים לגברים . כאמור, המדיניות המגדרית חייבת לבוא לידי

ביטוי בתקציב השלטוני על שלוחותיו תקציב המדינה ותקציב הרשות המקומית. –

מדיניות זו ניתנת לביצוע באמצעות תכנית אותה אימץ איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות

בישראל ומפורטת באמנה האירופאית לשוויון בין נשים וגברים בחיים המקומיים. על אמנה זו חתמו

ערים מובילות באירופה ויישמו את עקרונותיה בקביעת התקציב של הרשות המקומית.

האמנה קובעת כי לצורך קידום שוויון בין גברים ונשים יש להכניס את נקודת המבט המגדרית לתוך כלל

הפעילויות של הרשות המקומית והאזורית, ומתוך נקודת מבט זו למפות את סעיפי התקציב בעלי ההיבט

המגדרי.

האמנה נוגעת בכל תחומי החיים ברשות המקומית: חינוך, בריאות, שירותים חברתיים, טיפול בילדים,

טיפול בנסמכים אחרים, הכללה חברתית, דיור, תרבות ספורט ופנאי, ביטחון ובטיחות, הרשות המקומית

כרגולטור, תכנון ופיתוח בר קיימא, פיתוח עירוני ומקומי, תנועה ותחבורה, פיתוח כלכלי, סביבה. בכל

אחד מאלו יש באמנה התייחסות בהיבט המגדרי הדורשת תקצוב מיוחד להשגת שוויון בין המינים.

קישור לאמנה האירופאית לשוויון בין נשים וגברים:

http://www.ccre.org/docs/charte_egalite_en.pdf

תרגום האמנה לעברית תוך התאמתה לחיים המוניציפאליים בישראל מצ"ב להלן.

איגוד נבחרות הציבור מציע כי הממשלה, הכנסת והרשויות המקומיות יאמצו את האמנה

האירופאית. כמו כן, ייקבע תקציב ייעודי בתקציב משרד הפנים שמטרתו יישום התוכנית לשוויון

מגדרי ברשויות המקומיות, כמפורט באמנה. כל זאת חיוני על מנת להביא לשינוי מהותי וממשי

במעמד וייצוג הנשים, בהתייחסות מערכות השלטון אליהן וברמת השירות שהן מקבלות.

ללא תקציב ייעודי ליישום התוכנית לשוויון מגדרי והטמעתו ברשויות המקומיות, כמו גם במשרדי

הממשלה, לא יהיה שוויון מהותי ובוודאי לא שוויון מעשי.

מן הראוי לציין כי, בחלק ניכר מהרשויות המקומיות בישראל אין כל התייחסות לנושא המגדרי, ביטוי לכך

ניתן לראות גם במספר הזעום של הייצוג הנשי בשלטון המקומי ולכן, תקצוב התכנית נדרש שבעתיים.

גם לעניין הייצוג יש לתת ביטוי תקציבי הולם ויש להקצות משאבים כספיים לקידום מנהיגות נשית

בשלטון המקומי במסגרת תקציב הרשות למעמד האישה.

בברכה,

עו"ד סימה פרי

יו"ר איגוד נבחרות הציבור

ברשויות המקומיות בישראל

חברות הנהלת האגוד:

עו"ד מלי פולישוק בלוך, נאווה שלומוביץ גלעד, ד"ר עדית דיאמנט, אביבה מנצור, עו"ד שלי עמרמי- -

בוזגלו, ישראלה רוזן, סיגל שיינמן, ליקה לוי, ד"ר ענת קלומל, אפרת מזרחי, ורד שפינר