יום שבת, 22 ביולי 2017

קול הנבחרות מס' 112 - חוסר שוויוניות מגדרית מובנה בטפסי נבחרת הדירקטורים 2017 - יולי 2017

תמונה מוטבעת 1
   קול הנבחרות מס' 112
יולי 2017


חוסר שוויוניות מגדרית מובנה
בטפסי נבחרת הדירקטורים 2017

חברות מועצה יקרות,לפני כחודשיים פרסמה רשות החברות הממשלתיות קול קורא למילוי טפסים לאיתור מועמדות ומועמדים לכהונה כדירקטורים בחברות הממשלתיות, במסגרת נבחרת הדירקטורים 2017, בין היתר במטרה להגדיל את מאגר הנשים המתאימות לתפקיד.כאשר בחנו את הטפסים, גילינו כי קיים בהם חוסר שוויוניות מובנה, המפלה לרעה נשים ומפחית את סיכוייהן לעבור את תנאי הסף המוצגים בהם.בשל כך, שלחנו את המכתב המצורף למנהל רשות החברות הממשלתיות עם העתקים לשר האוצר ולשרה לשוויון חברתי.להלן מובא בפניכם מכתבנו כלשונו, ותשובת מנהל הרשות מצורפת כצרופה למייל זה.לשיפוטכן.
סגנית ומ"מ ראש עיריית רעננה

חברות הנהלת האיגוד
עו"ד סימה פרי, יו"ר, עו"ד מלי פולישוק-בלוך, נאווה שלומוביץ-גלעד, ד"ר עדית דיאמנט, אביבה מנצור, ישראלה רוזן, סיגל שיינמן, ליקה לוי, ד"ר ענת קלומל, ורד שפינר, עו"ד אורנה דוידאי, ד"ר שולמית ביסמנובסקי
לכבוד,
מר אורי יוגב
מנהל רשות החברות הממשלתיות

א.נ.,
הנדון: חוסר שוויוניות מובנה בטפסי איתור מועמדים לכהונה כדירקטורים
בחברות הממשלתיות, נבחרת הדירקטורים 2017

אני פונה אליכם בשם איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות. האיגוד הינו עמותה רשומה משנת 2010, המאגדת כ- 400 נבחרות ציבור שכיהנו או מכהנות כחברות מועצה ברשויות המקומיות בישראל, חלקן מילאו או ממלאות גם תפקידים ביצועיים כסגניות ראשי רשויות.
באתר רשות החברות הממשלתיות נאמר כי "נבחרת הדירקטורים היא מהלך מרכזי העומד בבסיסה של הרפורמה שמובילה רשות החברות הממשלתיות. זהו הליך תחרותי, שוויוני ופומבי לאיתור מועמדים איכותיים, מקצועיים  לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות", מכך אנו למדות כי אחת ממטרות הקמת נבחרת דירקטורים, הינה לקדם נשים ולדאוג לייצוג מגדרי שוויוני בדירקטוריונים בחברות השונות.
כחברות מועצה ברשויות המקומיות, אנו מהוות חברות ב-כעין דירקטוריונים של גופים ציבוריים גדולים, שמנהלים תקציבים של מאות מיליונים. רבות מאתנו אף מכהנות כיו"ר וכחברות בועדת כספים, ועדת מכרזים, ועדת ביקורת, ועדת תמיכות, ועדת הקצאות קרקע, ועוד.
לכאורה ניסיון עשיר זה יכול וצריך לשמש לנו יתרון בבואנו למלא את טפסי איתור המועמדים לכהונה כדירקטורים בחברות הממשלתיות, נבחרת הדירקטורים 2017. אלא שלצערנו עיון בטפסים מלמד שניסיוננו זה, שלעיתים נצבר עשרות בשנים, אינו מאפשר לנו להיכנס לנבחרת הדירקטורים, שכן אין בטפסים קטגוריה מתאימה לניסיון זה.
יתרה מזו, קיימת הפליה מגדרית מובנית בטפסים, שכן הקריטריון המרכזי הינו כהונה/משרה בכירה בחברות, והרי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק 10% מהנשים מחזיקות במשרות בכירות במשק. זאת ועוד, כהונה בוועד מנהל של עמותות, מקום שבו נשים רבות מכהנות בו, אף היא אינה נחשבת לצורך העניין, למרות שישנן עמותות הפועלות במסגרת תקציבית גבוהה מאוד.
מפרסומים בתקשורת למדנו כי מיעוט נשים הגישו מועמדות לנבחרת הדירקטורים, וברצוננו להציע כאחד ההסברים את העובדה, שנשים ראויות רבות ובכללן חברות מועצה מכהנות נדחו כבר בעבר בתהליך האיתור בשל תנאי הסף שנקבעו, ולכן לא הגישו שוב מועמדות.
לאור האמור, אנו מציעות לבחון את הטפסים שהגישו נשים לנבחרת הדירקטורים 2017, תוך לקיחה בחשבון של הדברים שציינו לעיל, ובעתיד לתת את הדעת להערות הנ"ל בעת ניסוח השאלונים.

בברכה,
עו"ד סימה פרי
יו"ר איגוד נבחרות הציבור
ברשויות המקומיות בישראל
                                                                                   
העתקים:
ח"כ משה כחלון, שר האוצר
ח"כ גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי
מ"מ ראש הרשות לקידום מעמד האישה


איגוד נבחרות הציבור
ברשויות המקומיות בישראל







יום רביעי, 21 ביוני 2017

קול הנבחרות מס' 111 - גינות קהילתיות, יערות מאכל ואגרואקולוגיה - יוני 2017

תמונה מוטבעת 1תמונה מוטבעת 1

   קול הנבחרות מס' 111

יוני 2017
 
גינות קהילתיות, יערות מאכל ואגרואקולוגיה
 
כתבה: עו"ד סימה פרי, יו"ר האיגוד וסגנית ומ"מ ראש עיריית רעננה
 
 
הגינה הקהילתית
בימינו אנשים נפגשים יותר ויותר במרחבים הווירטואליים, מתקשרים באמצעות מיילים, קבוצות פייסבוק ו-וואטסאפ. יחד עם זאת, קיים צורך אמיתי לצאת אל המרחב הציבורי הפתוח, להיפגש גם פנים מול פנים, לשוחח, להחליף רעיונות - ליצור קהילה.
הקמת גינה קהילתית עונה על הצורך של אנשים הגרים בבתים ללא גינות לבלות יותר בחוץ, להיפגש, לגעת באדמה ולגדל את המזון שלהם.
מדובר במסגרת עבודה משותפת של קבוצת אנשים הרואים עצמם מחויבים לאימוץ ולטיפוח שטח אדמה פתוח. טיפוח זה יכול לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים, על פי הרצונות והצרכים של התושבים הפעילים בה: ערוגות אישיות ו/או משותפות של צמחי תועלת ונוי, בוסתן עצי פרי עם שבילים וספסלים, שטח בר שתושבים לוקחים אחריות על טיפוחו- כל אחת מאפשרויות אלו או שילוב ביניהן - כשהמשותף לכולן הינם קשרי הגומלין שגינה קהילתית מזמנת - בין תושבים לבין עצמם ובין תושבים לאדמה ולטבע שבסביבת מגוריהם.
תרומתן של הגינות הקהילתיות לאיכות החיים בעיר הינה רבה:
עידוד אזרחות פעילה - תושבים לוקחים אחריות על איכות חייהם ומשפיעים על העיצוב והשימוש בשטחים הפתוחים. העבודה בגינה מחזקת את תחושת השייכות של הפרט לסביבת מגוריו, תוך העצמת אוכלוסיות ויצירת מסגרת מקומית תומכת לפעילות חברתית ותרבותית (שבתות, חגים, חוגים ועוד).
חיזוק קשרי קהילה - עבודת צוות בין קבוצות ופרטים בקהילה הפועלים למען מטרה משותפת, תוך יחסים שוויוניים ובקבוצה רב- גילאית ורב-תרבותית. היכרויות חדשות תורמות להידוק קשרי חברות בין אנשים בקהילה. פעילות משפחתית בגינה מספקת הזדמנות לזמן איכות משמעותי.
שיפור חזות השכונות ותדמיתן - חיזוק הגאווה המקומית והקשר בין תושבים לשכונות מגוריהם, וכן תרומה לעליית ערך נדל"ן.
גינות קהילתיות המוקמות בשטח עירוני פתוח הן נכס עבור הרשויות:
הן חוסכות את השקעת המשאבים של הקמתן ותחזוקתן של גנים, הן מהוות פתרון ירוק לשטחים עירוניים מוזנחים, וכן מאפשרות שימוש זמני מוצלח לשטחים המיועדים לפיתוח עתידי.
התושבים לוקחים על עצמם לטפח שטח ציבורי בעלות מצומצמת לעומת טיפול נופי עתיר תקציב ותוך מתן מענה אמיתי לצרכי הציבור וטיפוח הקהילה.
גינה מוצלחת היא רווח נקי לכל המעורבים בדבר:
חינוך סביבתי - הגינה היא מרכז להגברת מודעות ולמידה של תכנים סביבתיים לכל גיל בנושאים כגון: הטבע העירוני, חקלאות בת-קיימא ותזונה בריאה, הפחתת הצריכה ומחזור.
גידול תוצרת מזון - ירקות ופירות וכן תבלינים, צמחי מרפא, פרחים ועוד.
שימור וטיפוח מגוון ביולוגי מקומי של בע"ח וצמחי בר.
בישראל פועלות כיום כ-200 גינות קהילתיות ומידי חודש קמות גינות קהילתיות נוספות ברחבי הארץ. חלק מגינות אלו נתמכות על-ידי הרשויות המקומיות בדרכים שונות, חלקן נתמכות על-ידי גופים כדוגמת החברה להגנת הטבע, החברה למת"נסים, בתי ספר וגנים, מרכזים קהילתיים, ועוד. במקביל, יש גינות הפועלות בצורה עצמאית לחלוטין – כיוזמה קהילתית מקומית של אדם או קבוצת אנשים. (מתוך אתר "גינות קהילה בישראל").
ברעננה הבשילה היוזמה להקמת גינות קהילתיות עם הזמן והגיעה מתושבי העיר לאחר השתתפות בקורס גינון למעורבות קהילתית שקיימה מחלקת הקיימות בעירייה.
מחלקת הקיימות בשיתוף פעולה עם מחלקת הגינון ומחלקת ההתנדבות נרתמו למשימה, וביחד אותרה קרקע מתאימה להקמת הגינה הראשונה (הן מבחינה תכנונית-הנדסית והן מבחינה משפטית). העירייה סיפקה תשתית השקיה, ציוד גינון, מחסן, הצללה, וכן גורם מקצועי קהילתי מלווה.
ברעננה קיימות מספר גינות קהילתיות כאשר לכל גינה אופי מיוחד משלה וכל אחת מוקמת בשיתוף הקהילה ולמען הקהילה. גינה אחת מוקמת בשיתוף תלמידי חטיבה ירוקה והוריהם, חניכי אקי"ם הגרים בהוסטל הסמוך לגינה והוריהם, קהילת בית כנסת רפורמי, ותושבי המקום.
גינה אחרת הוקמה ע"י קבוצת תושבים גדולה ופעילה מקרב תושבי השכונה, סבים וסבתות, הורים וילדים, ועולים חדשים שהשתלבו היטב מבחינה חברתית. בגינה הממוקמת בלב השכונה על שטח גדול נהנים התושבים ביחד ומשלבים בעבודה ארוחות משותפות, פעילויות לילדים, קבלת שבת בשיר ובמנגינה, סדנאות שונות, פעילות משותפת להקמת מתקנים בגינה כגון קומפוסטר וחממה ועוד.
במרוצת הזמן הוקמו בעיר עוד ועוד גינות קהילתיות, וכן הוקמו ערוגות מאכל ברחובה הראשי של רעננה - רחוב אחוזה - בסמוך לעסקים ובשיתוף בעליהם. בערוגות אלה שותלים תושבים ותלמידים יחד עם בעלי העסקים צמחי תבלין חמניות וגידולי ירקות למיניהן, שכל עובר אורח שחשקה נפשו יכול לקטוף מהם ולקחת.
תמונה מוטבעת 2
תמונה מוטבעת 1

המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר מוצאים כי טיפוח נושא הגינות הקהילתיות הנו יעד בעל חשיבות רבה, מקצים לכך את המשאבים ויוצאים מעת לעת בקולות קוראים לעידוד הקמת גינות קהילתיות במרחבים הציבוריים בערים ובישובים. קולות קוראים אלה מציעים תקציבים שאינם מבוטלים להקמת תשתית לגינות קהילתיות, הדרכה באמצעות יועצי גינון, ימי עיון, קורסים המיועדים לפעילים בגינות הקהילתיות ועוד.
בבתי ספר רבים בעיר הוקמו גינות ירק שהתלמידים, יחד עם מורה מלווה שנרתם למשימה, מטפחים ומעבדים בשעות הלימודים ולאחריהם בשיתוף עם ההורים.
תמונה מוטבעת 1

יערות מאכל
בשנים האחרונות, החל תא פעילים במגמה ירוקה לקדם את הקמתם של יערות מאכל כדרך חדשנית לעיצוב שטחים פתוחים וחקלאיים, המשלבים שיקום אקולוגי בעיר לצד יצירת מרחב קהילתי ירוק המספק צרכים אנושיים.
מחקרים מוכיחים כי שילוב יערות מאכל עירוניים במרחבים ציבוריים מוביל לשיפור בביטחון התזונתי של תושביה, מצמצם במידה ניכרת זיהום אוויר, מהווה שיקום של שירותי מערכת אקולוגיים בתוך העיר, ועם כל אלו – יוצר מרחב חברתי – חינוכי איכותי לקהילה, ויכול להוות מוקד משיכה תיירותי.
יער מאכל הוא שיטה לתכנון שטחים פתוחים אשר מתוכננת ומעוצבת לפי עקרונות ודפוסים טבעיים שקיימים ביערות וחורשים, מתוך ההבנה כי מערכות אלו הן בנות קיימא - הן קיימות לאורך מאות ואלפי שנים, הן משגשגות ומספקות מזון למיליוני היצורים החיים בהם. יער מאכל מהווה מערכת חקלאית יצרנית של מזון בריא ומקומי לבני אדם, בשילוב שיקום השירותים האקולוגיים של המערכת האקולוגית הטבעית.


אגרואקולוגיה
 
לאחרונה הולכת ומתרחבת שיטת האגרואקולוגיה, השמה דגש לא רק לתוצאות היבול, אלא גם על יחסים בין- אישיים, הקרקע, הצמחים, החרקים, והאקלים. זוהי שיטת עבודה חקלאית המשלבת ידע מתחום האגרונומיה, אנטומולוגיה, כלכלה ואקולוגיה. השיטה מאפשרת לנו להתמודד עם סוגיות סביבתיות בגישה רב-תחומית המתבססת על עקרונות אקולוגיים. על פי שיטה זו, החקלאי מעצב את חלקת השדה כך שיחסי הגומלין בין הגורמים הביוטיים והא-ביוטיים במערכות החקלאיות ישתלבו עד לרמת הדדיות המביאה למערכת מאוזנת, טבעית ובריאה.
 
החזון באגרואקולוגיה הוא ליצור אדמה פוריה ותוצרים אורגניים (כגון קומפוסט, האבקה).האגרואקולוגים מציעים לעצב שטחים בצורה רבגונית (שלוב בע"ח כגון פרפרים, צפורים, דגים, חיות בית ובר) לצד צמחים שיכולים לספק להם מזון ובית (עצים, עשבונים ושיחים) ועל ידי כך ליצור יציבות ביולוגית. הגברת יחסי הגומלין, היצמדות לאקלימים הנכונים ותזמוני העונות, צמצום השימוש בחומרים כימיים והורמונים, תיצור לנו מערכת איתנה, בריאה וברת-קיימה.
 
בנק הזרעים הקהילתי, ומפגשי החלפת זרעים
בנק הזרעים הקהילתי של "פרמקלצ'ר ישראל" נוצר במטרה לשמר ולתחזק את הידע והיכולות האדירים הקיימים בתוך זרעי זני המורשת של צמחי התרבות שלנו (ירקות, פירות, צמחי מרפא ועוד…). בפרמקלצ'ר מאמינים כי המשאב התרבותי הזה שייך לקהילה ועליה לקחת עליו אחריות ולשמר אותו. בכל יום נעלמים ונכחדים זני מורשת עקב תהליכי הגלובליזציה והתיעוש של החקלאות בעולם.
לכן "פרמקלצ'ר ישראל" יצאה ביוזמה לקיים בנק זרעים קהילתי אשר ישותף ויתוחזק ע"י חברי הארגון, כמו כן, מתקיימים מספר פעמים בשנה מפגשים להחלפת זרעים, כך יורחב מאגר הזרעים ומעגל המגדלים.
 
לסיכום, אין חולק כי הפעילויות המוצעות במאמר זה, להפיכת שפ"פים ושצ"פים לגינות קהילתיות, יערות מאכל או גינות אקרואקולוגיות הינן פעילויות מבורכות ביתרונות רבים כמפורט לעיל, ולכן כחברות מועצה יש ביכולתנו לקחת אחריות על המרחב הציבורי שלנו, ולהביא לשינוי הסביבה ושיפור איכות החיים שלנו. תפקידינו כנבחרות ציבור לעודד את התושבים לפעילויות מסוג זה, על מנת לחזק את תחושת השייכות של התושב לסביבת מגוריו ואת קשרי הקהילה.
 

יום רביעי, 7 ביוני 2017

קול הנבחרות 110 - אישור ועדת השרים לחקיקה בכנסת, הצעת החוק לתגמול חברי מועצה - יוני 2017


תמונה מוטבעת 1
 
   קול הנבחרות מס' 110
 
יוני 2017
אישור וועדת השרים לחקיקה בכנסת -
הצעת החוק לתגמול חברי מועצה


השבוע התבשרנו על כך שוועדת השרים לחקיקה בכנסת אישרה את הצעת החוק שהגיש ח"כ דודי אמסלם, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, למתן גמול לחברי המועצות.

את המאבק להכרה בתפקידם החשוב של חברי המועצה כשומרי הסף של הדמוקרטיה המקומית, ובמסגרת זו גם את זכאותם לכלים סמכויות וגמול, התחלנו במסגרת האיגוד מעת הקמתו בשנת 2009, בהובלתה של יו"ר האיגוד דאז, וחברת ההנהלה היום - עו"ד מלי פולישוק בלוך.

השקעת הזמן הרבה בעבודה הציבורית, שלרוב באה על חשבון זמן העבודה המפרנסת, בהעדר כלים וידע מקצועי ובמימון עצמי של הוצאות רבות לכנסים ולהשתלמויות על מנת להרחיב את הידע, מימון תשלומים עבור נסיעות וחנייה, שמירה על קשר עם הבוחר, כל אלה הביאו אותנו לעשות מעשה.
 
איגוד נבחרות הציבור שם לו למטרה לשנות את המצב, גם מתוך הכרה כי העדר גמול כלשהו לחברי המועצות, ובפרט החזר הוצאות, מהווה אחד מהחסמים להתמודדותן של נשים למועצות הרשויות, או אף להמשיך לכהונה נוספת.
מאז הקמתו של האיגוד קיימנו אינספור פגישות עם שרי הפנים ומנכ"לי משרד הפנים לשעבר ובהווה, הצגנו ניירות עמדה בנושא זה והשמענו את קולנו בדיונים בוועדת הפנים ובוועדה לקידום מעמד האישה, ערכנו אינספור פגישות עם שרים וחברי כנסת רבים, ואף ניסחנו וקידמנו הצעת חוק אשר נחתמה ע"י 40 חברי כנסת מכל סיעות הכנסת.
 
נקודת המפנה התרחשה לפני כשנתיים וחצי עת הופענו בדיון שקיים ח"כ דודי אמסלם בוועדת הפנים בנושא זה. ח"כ אמסלם הבין והכיר מלכתחילה בצורך לתגמל את חברות וחברי המועצות בסכום אשר יכסה את הוצאותיהם, זאת גם כחלק מההערכה שיש לתת לנו על עבודתנו.

כאמור, השבוע העביר ח"כ אמסלם בוועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק לתגמל חברי מועצות בהתאם לגודל הרשות, ולהשוות את מעמד חברי המועצות למעמדם של דירקטורים בחברות ציבוריות המתוגמלים על השקעתם ועל הוצאותיהם בסכום דומה לכל ישיבת דירקטוריון. (מצ"ב צילום כתבה בנושא).
בהתמדה, בנחישות, בעבודה קשה ובאמונה בצדקת דרכנו, בסופו של יום הגענו להישג המדהים, וכל שנותר לעשות הוא להמתין לאישור החוק בכנסת.

תודתנו שלוחה לכל השותפים לדרך, לכל מי שתמך, סייע ונרתם יחד איתנו למשימה, ובפרט לח"כ דודי אמסלם.

בברכה,
עו"ד סימה פרי, יו"ר האיגוד
 
וחברות הנהלת האיגוד:

עו"ד מלי פולישוק-בלוך, נאווה שלומוביץ-גלעד, ד"ר עדית דיאמנט, אביבה מנצור, ישראלה רוזן, סיגל שיינמן, ליקה לוי, ד"ר ענת קלומל, ורד שפינר, עו"ד אורנה דוידאי, ד"ר שולמית ביסמנובסקי

יום שבת, 3 ביוני 2017

קול הנבחרות מס' 109 - הקמת פורום עירוני לושא הצל במרחב הציבורי - יוני 2017


תמונה מוטבעת 1

   קול הנבחרות מס' 109

יוני 2017

הקמת פורום עירוני לנושא הצל במרחב הציבורי ברעננה
כתבה: ד"ר עדית דיאמנט


אין זמן נכון יותר מהתקרבותם של חודשי הקיץ הישראלים, כדי להעלות לסדר היום את אחת הבעיות החמורות במרחב הציבורי בישראל - היעדרו של צל. כשאנו יוצאים מביתנו במהלך חודשי הקיץ הלוהטים, אנו מחפשים מיד הגנה מפני השמש היוקדת. ברוב המקרים אנו חשופים לשמש היוקדת - ברחובות הקרובים לביתנו, במסלולי ההליכה למרכזים העירוניים או בספסלים ציבוריים שמציעים לנו מנוחה קצרה.
מסתבר שלמרות חשיבותו של הנושא, במיוחד בארצנו, בישובים רבים אין כלל חשיבה בנושא הצל. אין הצללות במגרשי משחקים, במגרשי ספורט, ברחובות, ברחבות של אנדרטאות למשתתפי הטקסים, במקומות תצפית, בבתי עלמין, בטיילות, ברחבות של מוסדות ובנייני ציבור, בפארקים, בשווקים ועוד. גם תחנות האוטובוסים המקורות, שלכאורה צריכות לספק צל למי שממתין לאוטובוס, אינן מספקות צל, מאחר שהעיצוב לא מתחשב בכיוון השמש.
לפני כשנתיים הציגו עיריית חולון, מוזיאון העיצוב חולון וקרן ברכה פרויקט מחקר יזמות ועיצוב, בתערוכה ״צל ערים: מצילים את המרחב הציבורי״. באמצעות התערוכה ביקשו לעורר את סוגיית העדרו של הצל במרחבים הציבוריים העירוניים בישראל, סביב שאלות כמו מדוע תוכננו ערים בישראל ללא צל? מהו תפקידו של הצל במרחב הציבורי? מהן ההשלכות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות של העדר הצל במרחב הציבורי? כיצד צל יכול להשפיע על השיח וההתנהלות החברתית? מהו התפקיד שעיצוב יכול למלא בשינוי המרחב הציבורי דרך הצללה נכונה?
אוצר התערוכה ד״ר מרטין וייל, שואל במאמרו "הצללה אורבנית בישראל": " למה נכשלנו ביצירת איכות חיים טובה יותר בשטחים האורבניים? אין ספק שהנושא חשוב דיו, כיוון שהוא משפיע על חיי היומיום של כולנו. האם האשמה היא בחוסר המודעות של מתכנני הערים, האקולוגים והאדריכלים שממשיכים לספק לנו שדרות, כיכרות ופארקים נטולי צל? ישנן דרכים רבות ליצור שטחים ציבוריים קרירים נעימים ונוחים באקלים הים־תיכוני הנפלא שלנו. אם רק נקדיש תשומת לב רבה יותר לעצים, לפרגולות ולמערכות הצללה אחרות הזמינות לנו, נצליח לתרום לרווחתן ולבריאותן של קהילות מקומיות".
אם כן, נשאלת השאלה כיצד מייצרים צל? הצל נוצר מעצים אורבניים בעלי נוף רחב שנגזמים באופן שנותן צל מירבי, מטפסים כמו עץ תות יפני שמשתרגים על חוטים ויוצרים צל טבעי וירוק, פרגולות, רשתות צל, פרגולות ארעיות ועוד.
תועלת העצים לסביבה העירונית מוכחת מדעית. עבודות מחקר רבות עוסקות בתרומתם של העצים בכלל ולהתנהלות הקהילתית במרחב העירוני בפרט. כך למשל נמצא כי:
  • קיימת התאמה בין כמות העצים במרחבים הציבוריים והשימוש שעושה האוכלוסייה במרחבים אלו. כלומר, נמצא כי ברחובות מוצלים נוטים אנשים ללכת, לרכב, ולרוץ.
  • מחקר יפני קבע כי לנוכחותם של עצים השפעה בריאותית מיטבית וכי אוכלוסייה מבוגרת המתגוררת במרחק הליכה מפארקים מרובי עצים זכתה לתוחלת חיים ארוכה יותר ממבוגרים המתגוררים בשכונה ללא עצים.
  • נוכחותם של עצים הוכחה כמצמצמת תופעות פשיעה כגון ונדליזם, גרפיטי, השלכת אשפה ואלימות. מחקר בשיקגו הוכיח כי באזורים בהם כמות עצים רבה שיעורי הפשיעה נמוכים ב- 7% לעומת שכונות ללא עצים.
  • לעצים תרומה ניכרת בהפחתת איי החום בערים זאת ע"י הצללה של מדרכות ואספלטים . עץ בוגר מפחית בממוצע את הטמפרטורה סביבו בשיעור של 2-5 מעלות. לכך השלכה גם בנושא חסכון אנרגטי, שכן הצללת עצים מקטינה את חימום המבנים המוצלים כך שהדרישות האנרגטיות במיזוג מופחתות
  • לעצים תכונה ביולוגית ייחודית המצמצמת רמות זיהום האוויר באמצעות פליטת חמצן לחלל.
בעיריית רעננה קיימת הבנה לחשיבות הצל, הן בהצללה של מרחבים ציבוריים והן בהתיחסות לנושא בתוכניות עתידיות. במסגרת תכנית שדרוג גני המשחק בעיר, הדרישה להצללה הגיעה לא פעם מהתושבים, ועיריית רעננה משתדלת לתת מענה מיטבי להצללת הגנים. עם זאת ישנה חשיבות להתיחסות כוללת לנושא ולשיתופי פעולה בחשיבה בין הגופים השונים בעיר כמו היחידה לאיכות הסביבה, אגף חזות העיר ואגף הנדסה. רק אם כולם יאמצו חשיבה כוללת ויעבדו יחד נוכל להיות עיר שבה הצל מהווה חלק חשוב מהמרקם העירוני ותורם לפיתוח בר קיימא ולחיי הקהילה.
לאור חשיבות הנושא מבחינה אורבנית, יזמתי ברעננה, בשיתוף עם סימה פרי, סגנית ומ"מ ראש העירייה הממונה על אגף חזות העיר, הקמת פורום עירוני לנושא הצל במרחב הציבורי. הפורום כולל נציגים של אגפים שונים בעיריית רעננה: אגף חזות העיר, אגף הנדסה, היחידה האזורית לאיכות הסביבה, מנהל קיימות, ועוד.
מטרת הפורום היא להכין מסמך מדיניות כולל, שיגדיר את חזון העיר בנושא הצל בכלל וצל עצים בפרט, וכן יציב יעדים ספציפיים כמו רמת הצללה נדרשת באיזורים שונים בעיר, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינת יעוד (מגרשי משחקים, שבילי אופניים, רחבות עירוניות וכו').
מסמך כזה יאפשר לרדת לרמת פרטים כמו חשיבה מוקדמת על מיקום וסוגי העצים שנוטעים ברחובות ובמרחב הציבורי בכלל - דקלים שאין להם כמעט צל לעומת עצים אורבאניים שצילם רחב. יש גם לתת את הדעת על נושא גיזום העצים באופן כזה שלא יפגע באפקטיביות של ההצללה, וגם להתיחס להצבת ספסלים במקומות שבהם בניינים גבוהים מטילים את הצל, הצללות באמצעות פרגולות שניתן להזיזן או להסירן בחורף, ואף הצללות העשויות ממשטחים של תאים פוטו-וולטאים לקירוי חניות ציבוריות.
הכוונה לבצע סקר בעיר, למפות את המרחבים הציבוריים הדרושים הצללה, ולתקצב הצללות על פי תכנית קדימויות הנגזרת ממסמך המדיניות.
בנוסף הפורום עוסק, בשיתוף עם אגף משאבי אנוש, בהגברת מודעות של כלל עובדי העירייה לנושא ההצללות השונות מתוך הבנה שעובדי העירייה הם כולם העינייים של העירייה בשטח, והגברת מודעות של כלל העובדים תקדם גם חשיבה מכוונת שהיא חלק מהפתרון הכולל.

חברות הנהלת האיגוד
עו"ד סימה פרי, יו"ר, עו"ד מלי פולישוק-בלוך, נאווה שלומוביץ-גלעד, ד"ר עדית דיאמנט, אביבה מנצור, ישראלה רוזן, סיגל שיינמן, ליקה לוי, ד"ר ענת קלומל, ורד שפינר, עו"ד אורנה דוידאי, ד"ר שולמית ביסמנובסקי

יום שבת, 20 במאי 2017

קול הנבחרות מס' 108 - יחסי הגומלין בין חברי מועצה ומחלקת הרווחה ברשויות המקומיות - יוני 2017

תמונה מוטבעת 1

   קול הנבחרות מס' 108

יוני 2017


יחסי הגומלין בין חברי מועצה ומחלקת הרווחה בבקרה על תפקוד העובדים הסוציאליים בהסדרת סכסוך הורי וקביעת זמני השהות של ההורים עם ילדיהם

כתבה: ד"ר ענת קלומל-צוויג



בכל רשות מקומית פועלת מחלקה לשירותים חברתיים עבור המתגוררים בה.

מסמך זה נכתב לאור ריבוי תלונות על חוסר שביעות רצון של תושבים משירות הרווחה ברשויות המקומיות בנוגע לטיפול בסכסוך הורי ותוצאותיו, והוא מבוסס על מחקר מעורב בשיטות כמותיות ואיכותניות, הכולל 108 מרואיינים אנונימיים מכל הארץ, הורים לילדים המצויים בסכסוך הורי ומטופלים במחלקת הרווחה ברשות המקומית בה הם מתגוררים.

  

המחקר מתמקד בדרכי השירות של מחלקת הרווחה, ערוצי התקשורת, תוצאות הטיפול בסכסוך ההורי והסדרת זמני השהות של ההורים עם ילדיהם, הבעיות העולות ודרכי הפתרון והאם חברי מועצה, נציגי הציבור יכולים לסייע לתושבים כאשר ההורים נתקלים בבעיה מול מחלקת הרווחה.



נייר העמדה בוחן את יכולת חברי המועצה להוביל לשיפור השירות לתושב על ידי מחלקת הרווחה ברשות בה הוא מכהן, כדי לצמצם את ריבוי התלונות ולהרחיב את יכולת הרווחה לטפל ולפתור את הבעיות באופן הולם ואיכותי המסייע למשפחות. המסמך מתמקד בניסיון של חברת מועצת העיר ברשות המקומית כפר סבא להרחיב את הבקרה על מחלקת הרווחה ולחולל בה רה-ארגון לטובת התושבים בעיר.



חברי מועצה שהם נבחרי הציבור, זכו באמון הציבור על סמך משנתם האידיאולוגית - ערכית שהציגו בבחירות, הם מוסמכים לקבל החלטות בשם הציבור ועבורו ולספק מענה לצרכים של הציבור. פקידות/ פקידות בכירה/ פקידות ממונה - אנשיה נבחרו לתפקידם על סמך כישורים והכשרות מקצועיות. תפקידם לתרגם את החלטות המדיניות לביצוע מיטבי, יעיל ואופרטיבי.



הפקידות הבכירה בשלטון המקומי נותנת ביטוי לנורמות של יציבות, מסורת ארגונית ורציפות בדפוסי פעולה, בעוד שהנבחרים מתמודדים מחדש מדי פרק זמן מסוים על העדפות האזרחים. הפקידות כפופה לחקיקת הכנסת והנהלים על פי חוזרי מנכ"ל ופסיקת בית המשפט ועבודתם מושפעת מהגבלות תקציב שמגיע מהממשלה ומהרשות המוניציפלית.

קולות הזעקה של הורים ובעיקר אבות במדינת ישראל על התנהלות לא שיוויונית של מחלקות הרווחה בטיפולן במשפחות בעת סכסוך הורי מעלה את הצורך בהתייחסות ביקורתית של חברי מועצה להתנהלות מחלקות הרווחה והיכולת שלהם לספק מענה למשפחות אלו ולמנוע פגיעה בקבוצה זו. המחקר מציג את תפיסת ההורים (בעיקר האבות) את טיפול הרווחה בעת סכסוך הורי ואת תפקיד חברי המועצה בסיוע לאותם תושבים המצויים במצוקה.



זעקת ההורים ברשתות החברתיות

בעידן הרשתות החברתיות עולות קולות זעקה של הורים המתקוממים כנגד טיפול הרווחה בסכסוך הורי. מדובר במאות אבות שמנותקים מילדיהם, אלפי ילדים הנפגשים עם הוריהם במרכזי הקשר, או השמה חוץ ביתית של אלפי ילדים מבתיהם. בהשתתפות בקבוצות דיון ברשתות החברתיות והמפורסמות קבוצת "א' זה אבא" בה 16,384 חברים ובקבוצה אחרת "הורות משותפת" החברים בה כ - 4,961 (מספר המשתתפים אוחזר בנובמבר 2016) עולים סיפורים קשים על התנהלות כושלת של שירותי הרווחה בהסדרת זמני השהות של ההורים באופן שוויוני, ביחס של עובדות סוציאליות לאבות, לזמני ההמתנה הארוכים להכנת תסקיר וקולות זעקה של אבות השואפים להיות בקשר עם ילדיהם, אך אינם מצליחים בעזרת הרווחה להיות הורים.



עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" הוקמה במטרה לקדם את חלוקת האחריות ההורית בין ההורים לאחר גירושיהם, כך שכל אחד מהם יהיה שותף משמעותי בכל תחום הקשור לגידול ילדיהם והיא פועלת גם מול הרשויות המקומיות בבקרה על יישום החוקים הרלוונטיים להורים גרושים.



מחקר  - סקר בקרב הורים בסכסוך הורי המטופלים ברווחה

המחקר בוצע בשיטות מחקר איכותני וכמותי באופן חלקי כדי לספק תמונה שלמה ככל האפשר של המציאות. הראיון התבצע בשאלון מקוון. הראיון הוא מובנה, חלקו שאלות סגורות וחלקו שאלות פתוחות. *לעיתים המרואיינים לא ענו על כל השאלות בשאלון, אך רובם ענו על כל השאלות. בתוצאות המחקר מוצג מספר המרואיינים שענו על כל שאלה ספציפית.

המחקר התבצע במהלך החודשים ספטמבר 2015 ועד יוני 2016 והשאלון הופץ ברשתות החברתיות בקבוצות דיון "א' זה אבא" וקבוצת הדיון "הורות משותפת = טובת הילד".

המרואיינים הם 108 הורים המצויים בסכסוך הורי והמטופלים במחלקת הרווחה ברשויות המקומיות בכל הארץ. 87.3% מהמרואיינים הם אבות  ו12.7% אמהות.



המחקר העלה כי 39% מהאבות אינם שבעי רצון מהשירות של אגף הרווחה ו - 50% בכלל לא. 57.4% ענו כי הרווחה לא סייעה להם בגישור ובפתרון הבעיות מול ההורה השני ואף 53.7% אף העמיקו. רק 3.7% טענו כי הרווחה סייעה להם. (בשאלה זו יכלו לענות על יותר מתשובה אחת). 79.6% השיבו כי העובדת הסוציאלית לא ספק מידע אודות שירותי הרווחה ו - 51.4% המידע באינטרנט לא סייע. 58.4% טענו כי היה קושי ליצור קשר עם העובדת הסוציאלית ו - 82.5% נתקלו בבעיות במתן השירות של הרווחה. התוצאה של תפקוד אגף הרווחה ואופני השירות מוביל להידרדרות הסכסוך ההורי ולמצבי נתק של אחד ההורים מהילדים ולעיתים גם שני ההורים.

הסקר מעלה כי 64.2% מההורים היו מנותקים מהילדים שלהם כתוצאה מסכסוך הורי (95 הורים ענו על שאלה זו, מתוכם 61 הורים ענו כי היו מנותקים מילדיהם).  התוצאה של טיפול לקוי של הרווחה בסכסוך הורי הוא ש - 44.3% היו מנותקים מילדיהם יותר מחצי שנה ו - 24.6% היו מנותקים מעל שנתיים.



תוצאות סקר זה מעלות שאלות נוקבות על עבודת הרווחה בטיפול בסכסוך הורי ועולה השאלה, האם חברי המועצה מודעים לכישלון זה של אגף הרווחה המתבצע ברשויות המקומיות?



86.6% מהעונים טענו שאינם מכירים חבר מועצה העוסק בתחום זה.



בשלוש השנים בהן אני מכהנת כחברת מועצה, פעלתי באינטנסיביות רבה כדי לחולל שינוי בתפקוד אגף הרווחה והובלתי את מקבלי ההחלטות להקצות משאבים נוספים שיאפשרו לקצר את זמן ההמתנה לתסקירים משנתיים לחודשיים, הרחבת הבקרה על הרווחה, הוספת הקוד האתי של העובדים הסוציאליים באתר העירייה וכן החקיקה הרלוונטית, הרחבת הנגשת המידע לשם מיצוי זכויות והתחלה של רפורמה באגף הרווחה



להלן פעילותי במסגרת ישיבות מועצת העיר, ישיבות וועדת רווחה ותכתובות מול הגורמים המקצועיים, כולל שליחת דו"ח - הצעות לביקורת על ידי מבקר העירייה.

העלאת שאילתות לפי סעיף 36 א' לתוספת השנייה לפקודת העיריות בישיבות מועצת העיר - ניתוח התשובות של העירייה והצגתן בישיבת מועצת העיר כפר סבא. 

שליחת שאילתות לפי סעיף 140 א' לתוספת השנייה לפקודת העיריות כדי לקבל מידע וכאמצעי לחשיפת מסמכים לא ברמת הפרט, אלא ברמת כלל המטופלים לפי סוגיות נבחרות.

העלאת הצעות לסדר לפי סעיף 27 א' לתוספת השנייה לפקודת העיריות כדי שהמועצה תקבל החלטה בישיבה המניעה לפעולה. בחלק מהמקרים, המשך הטיפול נעשה בפגישות נוספות עם מנהלת הרווחה וחבר המועצה מחזיק תיק הרווחה.

הכנת דו"ח למבקר העירייה עם המלצות לבקרה על מחלקת הרווחה על ידי גורם חיצוני.

חברות בוועדת רווחה והכנת מצגות המסכמות את המלצותיי ואשר הוצגו בישיבה וגררו התנגדות ל"שינוי" ולביקורת חיצונית מצד חברת מועצה מהאופוזיציה.

פנייה לעיתונאים לסיקור הבעיות ברווחה בעיתונות המקומית ופרסום כתבות בנושא.

הקמת אתר אינטרנט המרכז את פעילותי כחברת מועצה ובו דף ייעודי לנושא התנהלות הרווחה, הכולל קישורים לחקיקה ומידע נוסף לתושבים (מידע שראוי שיהיה באתר העירייה) וכן פרסום פעילותי בפייסבוק בדף אישי ודף אוהדים.



פעילותי זו מתועדת ב"נייר עמדה" מורחב ומפורט שיאפשר לחברי מועצה מרשויות מקומיות אחרות בארץ להתחיל לפעול ולבחון מחדש את השירות של הרווחה לתושבים המצויים בסכסוך הורי על ידי שימוש בדוגמאות של שאילתות והצעות לסדר היום.