יום שבת, 17 באוקטובר 2015

קול הנבחרות מס' 97 - מנהיגות וחשיבה נשית בתהליכי קבלת החלטות - אוקטובר 2015


דף האיגוד מס' 97
מנהיגות וחשיבה נשית בתהליכי קבלת החלטות
אוקטובר 2015

אישה יוצרת חיים, מן הראוי שגם תשפיע עליהם.
הפוליטיקה היא המקום בו אישה יכולה למקסם את השפעתה, זו הזירה בה מקבלים החלטות יום יום על כל מערכות החיים שלנו ושל ילדינו.
מדובר בזכויות אדם ואזרח כמו הזכות לחינוך, זכות לבריאות, לאוויר נקי, לביטחון אישי וכמובן הזכות לבחור את מנהיגייך, וכן במימוש זכויות אלה באמצעות קביעת מדיניות ותקציב כפי שיפורט במאמר זה.
שילובן של הנשים, כחלקן באוכלוסייה, בפוליטיקה הישראלית, במוקדי קבלת ההחלטות, יביא לחשיבה ולהתנהלות אחרת בשלטון וייצור מנהיגות אחרת, לה החברה בישראל כל כך זקוקה לניהול המדינה.
לנשים יש ערך מוסף בתהליכי קבלת ההחלטות. יש להן תכונות ותובנות נשיות שאם הן יודעות להשתמש בהן בחוכמה הן יכולות לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות ואת ההחלטות עצמן.
התכונות שהנשים מביאות איתן לחדר הישיבות ולתהליכי קבלת ההחלטות הן אכפתיות ואמפתיה, עבודת צוות, שיתופי פעולה, לימוד הנושא וירידה לפרטים, ביצוע פעילות רוחבית בו זמנית, החלטה רגשית מושכלת ולא החלטה הנובעת מהאגו. לנשים יש סדר עדיפויות שונה, הן רואות את המשפחה והנושאים החברתיים כנושאים מרכזיים.

קביעת מדיניות
קביעת מדיניות ממשלתית או של הרשות המקומית יש לה השלכות ישירות גם על נשים. כך לדוגמא:
מדיניות מגדרית בנוגע לשוק העבודה - התייחסות לתא המשפחתי כמכלול. שני בני הזוג אחראים הן לגידול הילדים והן לפרנסת המשפחה. חלוקה שוויונית וצודקת של הנטל מחייב שינוי בתפיסה ושינוי במדיניות. כדי לעודד נשים לצאת לעבודה יש לדאוג למערכת של תמיכה וסיוע כמו מעונות יום, קידום נשים בעבודה לתפקידים בכירים, הכשרה מקצועית לנשים, יום עבודה גמיש לנשים ולגברים, ועוד.
מדיניות מגדרית בנושא התחבורה הציבורית -  כיום אין שום התייחסות לצרכי הנשים למרות שהן מהוות את רוב המשתמשים בתחבורה ציבורית. מדיניות מגדרית תתאים את תכיפות הנסיעות, מיקום התחנות, מסלול הנסיעה לצרכי הנשים העובדות בכלל ולאימהות בפרט.
מדיניות מגדרית בנושא ביטחון אישי לנשים - הגברת תאורה בדרכים, כולל בדרכים צדדיות, הגברת נוכחות משטרה, חינוך והסברה למניעת אלימות נגד נשים וכד'.
מדיניות מגדרית בתחום ייצוג נשים בוועדות ציבוריות – החלת החוק המחייב שילוב נשים בוועדות ציבוריות שמקימה הממשלה לבחינת נושאים שונים.

תקציב
מדיניות חייבת להיות מגובה בקביעת תקציב. מדיניות ללא תקציב אינה אלא מס שפתיים, סיסמאות ללא התחייבות לבצע.
בהתאם לתפיסה זו מתנהל כיום דיון בכנסת על תקציב המדינה והרשויות המקומיות בראייה מגדרית. הרעיון הוא שימוש בכלים תקציביים לשם צמצום הפערים המגדריים וקידום השוויון בין נשים לגברים. כל סעיף וסעיף בתקציבים של משרדי הממשלה ייבחנו כיצד הם משפיעים על הנשים, לדוגמא: בתחום הבריאות עד כה חלק ניכר מהתרופות שאושרו בסל הבריאות היו מותאמות יותר לגברים מאשר לנשים, אין התייחסות מיוחדת לתקציב לביטחון אישי לנשים, אין תקציב לקידומן של נשים בעסקים, אין עדיפות לתקצוב מעונות יום כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה ועוד.

איגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות הציג בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, הצעה מפורטת לתקציב בראייה מגדרית החולש על כל מרקם החיים, בשלטון המקומי והמרכזי כאחד. התקציב המוניציפאלי הוא זה שמשפיע באופן ישיר על חיי היום יום של התושבים ברשות המקומית המהווה את הזרוע היישומית/ביצועית של השלטון המרכזי. התושבים מקבלים את מרבית השירותים הממלכתיים באמצעות מערכות השלטון המקומי ברווחה, בחינוך, באיכות הסביבה, בתכנון ובנייה ועוד.
 האיגוד הציע כי מדיניות זו תבוצע באמצעות תכנית אותה אימץ ואשר מפורטת באמנה האירופאית לשוויון בין נשים וגברים בחיים המקומיים. על אמנה זו חתמו ערים מובילות באירופה ויישמו את עקרונותיה בקביעת התקציב של הרשות המקומית.
האמנה קובעת כי לצורך קידום שוויון בין גברים ונשים יש להכניס את נקודת המבט המגדרית לתוך כלל הפעילויות של הרשות המקומית והאזורית, ומתוך נקודת מבט זו למפות את סעיפי התקציב בעלי ההיבט המגדרי.
האמנה נוגעת בכל תחומי החיים ברשות המקומית: חינוך, בריאות, שירותים חברתיים, טיפול בילדים, טיפול בנסמכים אחרים, הכללה חברתית, דיור, תרבות ספורט ופנאי, ביטחון ובטיחות, הרשות המקומית כרגולטור, תכנון ופיתוח בר קיימא, פיתוח עירוני ומקומי, תנועה ותחבורה, פיתוח כלכלי, סביבה. בכל אחד מאלו יש באמנה התייחסות בהיבט המגדרי הדורשת תקצוב מיוחד להשגת שוויון בין המינים.
 על מנת לקבוע מדיניות ותקציב בהיבט מגדרי יש לוודא שיתוף שוויוני של נשים בתהליכי קבלת ההחלטות וביצוען.
כיום רק כרבע מחברי הכנסת הן נשים, וכמחצית מזה כ- 12% מכהנות כחברות מועצה ברשויות המקומיות. המצב עגום אף יותר כשבודקים את מספרן של הנשים המכהנות כשרות או כראשות רשויות מקומיות.
גם בהשוואה בינלאומית מצבן של הנשים בישראל גרוע, במרץ 2013  דורגה ישראל  במקום 64  בעולם בשיעור הנשים בפרלמנט, ובמדינות OECD  במקום ה- 20 מתוך 34 מדינות.
אמנם יש שיפור במעמד הנשים בישראל הן בחקיקה והן במודעות, אבל אנחנו עדיין רחוקות משוויון מהותי ומעשי, וכשאין שוויון בייצוג יש גם פחות השפעה. מן הראוי לציין כי שתי הסיעות החרדיות בכנסת לא מצאו לנכון, עדיין, לשלב נשים ברשימותיהן בכנסת, וברשויות מקומיות אנו מוצאים רשימות רבות, מכל הסיעות, ללא ייצוג נשי כלל. הנושא של העדר שילוב נשים בעמדות בכירות סביב שולחן מקבלי ההחלטות אינו חל רק על מערכות השלטון, אלא גם על הסקטור העסקי והציבורי.
כדאי לזכור שהאנושות בנויה מחציתה מגברים ומחציתה נשים, רק חיבור של שני החצאים נותן את השלם. הנשים מובילות דרך אחרת, ולכן הן חייבות להיות שותפות מלאות בתהליכי קבלת החלטות ויישומן.

 מאת: עו"ד מלי פולישוק-בלוך ועו"ד סימה פרי
פורסם בעלון "בשבילך" לנשות המשרד לשירותי דת (תשרי תשע"ו 2015)